ישנו כלל ידוע, ולפיו כאשר חוזרים מספיק פעמים על שקר, אנשים עשויים לחשוב שמדובר באמת. ואחד השקרים הנפוצים ביותר, הוא שעם ישראל חצוי בשווה לשני חלקים, וזה מה שגורם למשבר הפוליטי המתמשך. אולם שקר זה, ככל שיחזרו עליו – לא יהפוך לאמת, וכל מי שמעט מתבונן בנתונים האמיתיים מבין כיצד מכונת הנדסת התודעה של השמאל בעזרת התקשורת ושאר המערכות העומדות לרשותו שוטפת לנו את המח, עד שרבים מאתנו מתפתים להאמין לה. כעת אפילו הוקמה מפלגה חדשה, אשר מתימרת לפתור את המחלוקת בעם על-ידי כפית 'ממשלת אחדות', משום שלדברי ראשיה, 'לא יתכן שחצי מהעם ירגיש שגנבו לו את המדינה'.
אז בואו נעשה קצת סדר. עם ישראל אינו חצוי לשני חלקים שווים. נכון, ישנה מחלוקת יסודית בין אלו הדוגלים במדינה יהודית לבין אלו הדוגלים במדינה דמוקרטית-מערבית, בה כולם שווים. המונח 'מדינה יהודית-דמוקרטית' הוא מונח שקרי בעצם הגדרתו, משום שיהדות ודמוקרטיה הם שני הפכים, ורק בנאומיו החלולים של רובי ריבלין ואנשים כמותו יש מקום לאותה שטות. אבל במחלוקת זו, קיים רוב ברור ומוחץ לתומכי המדינה היהודית, רוב שהשמאל מודע לו היטב, ולכן במשך שנים רבות הוא כבר לא מנסה אפילו לשנות את המאזן ולשכנע את רוב העם בצדקתו, ותחת זאת הוא נוקט בדיקטטורה שיפוטית המשולבת בנוכלות פוליטית, שילוב שהעלה לשלטון את נפתלי בנט הזכור לשמצה.
אז תשאלו, כיצד לא מגיעים להכרעה בשדה הפוליטי? שתי סיבות לדבר. האחת היא, כאמור, אותו שילוב קטלני של דיקטטורה שיפוטית ונוכלות פוליטית, שהולידה את התופעה של אנשי 'ימין' אשר מוכנים לשתף פעולה עם אויבי ישראל רק בגלל שנאה אישית וכיוצא בכך. אך סיבה זו אינו מספקת. היא לבדה אינה מביאה את השמאל לשוויון עם הימין. מה שגורם לשוויון המדומה הוא העובדה הבלתי-נסבלת, ולפיה אויבי ישראל מקבלים זכות להצביע בבחירות ובכך להחריב את המדינה, המעניקה להם בטפשותה זכויות פוליטיות. אם נתעלם מקיומן של המפלגות הערביות, יהיה רוב ברור לימין, גם אחר חציית הקוים של סער, ליברמן וימינה. אבל במסגרת שטיפת המח של 'התקינות הפוליטית' והנדסת התודעה ההורסת כל חלקה טובה, אסור לדבר על כך.
אילת שקד בחוצפתה הרבה, אחר שהיתה אדריכלית הממשלה הפלשתינית-ישראלית הראשונה, עוד מעיזה לדבר על כך ש'חצי עם תמיד חש שגנבו לו את המדינה'. לא, אילת, זה לא נכון. יש רוב גורף בעם שמרגיש שאת וחברייך גנבו לו את המדינה משום שהצטרפתם לאויבי ישראל בגלל החלום המגלומני של השותף שלך להיות ראש ממשלה. כשהימין בשלטון, לעומת זאת, לא חצי מהעם חש שגנבו לו את המדינה, אלא מיעוט זניח שהולך ומתמעט, מיעוט שמרגיש שהמדינה שייכת לו, אף שכבר מזמן הוא אינו אלא מיעוט, מיעוט המכלה את עצמו משום שבעט בכל ערכי המוסר האנושיים הבסיסיים, שלא לדבר על ערכי התורה, מיעוט שבשביל להאחז בכח בשלטון מוכן להחריב את המדינה ולתת אותה בידי אויביה.
לא, רבותי, העם אינו חצוי. העם הכריע. העם רוצה מדינה יהודית. העם מאס בשמאל ובערכיו הנלוזים. רק שיתוף הפעולה של גורמים נכלוליים עם הדיקטטורה השיפוטית ועם אויבי ישראל היא שיוצרת רושם כאילו העם חצוי. הוא לא. העם אתנו. העם רוצה זהות יהודית. העם מעדיף את ערכי התורה על-פני הדמוקרטיה המעניקה שוויון לכל. העם רוצה מדינה יהודית עם סמלים יהודיים, עם שלטון יהודי, עם ערכים יהודיים. בעזר ה' בקרוב העם גם יבין, שבשביל לקיים את כל זאת – עליו לבחור גם בחוקי התורה, שהם יהיו חוקי המדינה. העתיד – שלנו! וכדאי לשנן זאת היטב לנו ולילדינו, כדי שלא ישטפו לנו את המח עם ההזיות שלהם על 'חצי עם' שתומך בהם. ה'חצי עם' שלהם כולל את אחמד טיבי ומנסור עבאס. הם לא חלק מהעם שלנו. הם אויבינו. העם שלנו הוא עם בריא וטוב, והעם הזה יכריע בסופו של דבר מי ישב בארץ הזאת, ואיך היא תראה.
