הר הבית - בידנו הדבר

אירוע הדמים בשער הר הבית והתנהלותה המגמגמת של ממשלת ישראל אל מול כוחנותם של המוסלמים, מעוררים מחשבות ורצון עז לשינוי המציאות המבישה על ההר הקדוש לנו.

בימים אלו אנו מציינים חמישים שנה לשחרור ירושלים והר הבית. לפני הכל עלינו לומר תודה גדולה לריבונו של עולם על הניסים הגדולים והגלויים שעשה לנו באותם הימים ועל ההתקדמות הגדולה מאז בתחומים רבים בעולם התורה, בהתיישבות, בחינוך, בכלכלה ועוד ועוד....

יחד עם זאת הגיע הזמן לחשבון נפש אמיתי, הכותל בידנו! האם אנו רוצים באמת את הר הבית בידנו?

אין דבר העומד בפני הרצון- ההיסטוריה הקצרה שלנו בארץ ישראל הוכיחה זאת שוב ושוב.

יישוב הארץ- לפני כמאתיים וחמישים שנה החל תהליך שיבת ציון המעשית לגאולת ארץ ישראל בידי תלמידי הבעל שם טוב, תלמידי הגר"א שמכוחם יצאו אל מחוץ לחומות ירושלים והקימו את המושבות הראשונות, בהמשך הצטרפו תנועת 'חובבי ציון' והתנועה הציונית שבנסיבות הזמן הובילו את התהליך. התוצאה של הרצון והמעשים הללו, הולידו את הישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל ואת הקמת מדינת ישראל.

הכותל המערבי- יהודים התפללו בכותל המערבי מאות רבות של שנים בתקופה בהם המוסלמים שלטו בארץ וההסדר הזה היה נוח להם מאוד. הם על ההר מעל והיהודים מצטופפים למטה ברחוב צר, בוכים ומצפים...עם הכיבוש האנגלי והתרחבות הישוב היהודי בארץ ישראל החלה המערכה על הכותל המערבי והיהודים ניסו לפעול כדרכם בשתדלנות אל מול הכוחנות והאיבה שהפגינו כלפיהם המוסלמים בהסתת המופתי הנודע לשמצה.

בחודש אב תרפ"ט נטלו יוזמה עצמאית מספר חלוצים ובראשם משה צבי הלוי סגל וארגנו תהלוכה בת אלפי משתתפים ממרכז העיר ירושלים לכותל המערבי. התהלוכה לא תואמה עם השלטון הבריטי ואף לא עם ההנהלה הציונית ועצם קיומה עורר התלהבות גדולה בקרב הנוער היהודי בארץ ישראל בזקיפת הקומה ועמידה יהודית גאה אל מול השלטון החלש ועמדתם המגמגמת של נציגי הישוב היהודי בארץ.

שנתיים לאחר מכן בערב יום הכיפורים תרצ"א עזב משה צבי הלוי סגל את משמרתו במושבה מנחמיה ועלה לירושלים במטרה אחת ויחידה לתקוע בשופר ברחבת הכותל בניגוד לתקנות השלטון הבריטי ולהוכיח לעולם כולו שעם ישראל חי ולא ניתן לכופף את קומתו.

מעצרו עורר גלים והראשון שיצא למענו היה הראי"ה קוק זצ"ל רבה הראשי של ארץ ישראל שהודיע לנציב הבריטי שהוא לא יפסיק את הצום עד שחרורו של סגל וכך היה. אחריו המשיכו לתקוע שנה אחר שנה נערים מתנועות המרי שחשו שבתקיעתם זאת הם מקרבים את קץ השלטון הבריטי בארץ ישראל.

המאבק על הכותל הצליח. כל התמונות ממלחמת ששת הימים מוכיחות, כי זאת היתה משאת נפש של היהודים באותה תקופה, לחזור לכותל המערבי ולהפכו לאתר התפילה המקודש ביותר לעם היהודי. תוך ימים ספורים הוחרבה שכונת המוגרבים הערבית והוקמה רחבת תפילה ענקית כשבמקביל נמסרו מפתחות ההר לידי אוייבנו.

נתאר לעצמנו את הקב"ה מציץ ממרומים על עמו בימים ההם של אייר- סיון התשכ"ז, רואה את הירידה של כל הלוחמים והרבנים מהר הבית לסמטת הכותל המערבי, את ההתרגשות הגדולה ברחבי העולם היהודי בארץ ובתפוצות מתקיעות השופר, בכי הלוחמים, תפילתו המרגשת של הרב שלמה גורן זצ"ל, נהירת ההמונים לתפילות חג השבועות בכותל המערבי ואומר לעצמו בניי מה שרציתם קיבלתם. הכותל בידכם! כשתרצו יותר – תקבלו יותר.

כעת הגיע הזמן לרצות יותר ובעזרת ה' לקבל יותר וכפי שהזכרנו- אין דבר העומד בפני הרצון!

שרשרת אנושית סביב הר הבית

מכאן יוצאת, קריאה נרגשת לכל יהודי אשר רוצה באמת את הר הבית בידנו להצטרף לשרשרת אנושית סביב הר הבית בליל תשעה באב.

אין צורך להרשם. באים לרחבת הכותל המערבי בשעה 23:30 עם ספר הקינות.

היציאה רגלית באופן עצמאי, במקביל בשני הכיוונים: רחוב הגיא ושער האשפות להקפת הר הבית.

בשעה 24:00 נעמוד ונקרא יחד את פרק ה' של מגילת איכה, מזמור קל"ב בתהילים, קינת רבי יהודה לוי 'ציון הלא תשאלי' ונסיים בשירת 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'.

זכרו את הסיסמא- הר הבית בידנו הדבר!  הפיצו הלאה את הקריאה, פנו עוד היום לעשרה מכרים וקרובים והזמינו אותם להצטרף ובעזרת ה' נגיע לרבבות יהודים מאמינים שבכוחנו לפעול ולהשפיע לטובה וה' הטוב יגמור בעדנו.