לא אשוב עד כלותם

ביציאת מצרים, דולקים המצרים  מאחורי  בני ישראל, מקדימה  גואה הים, עם של עבדים ניצב בין ים ליבשה, חרד ומבוהל, וצועק אל השם , מי יושיענו ? והנה,  מגיעה הקריאה אל משה : "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל  ויסעו".משה עומד ומתפלל, והקב"ה מדרבן אותו להמשיך בדרך. לא עת עתה להאריך בתפילה,  התעצמו בכול ליבכם והמשיכו במסע ! לא עוצרים באמצע הדרך. יש לעם משימה, תפקיד בעולם, והוא חייב לעמוד בו.

ועדיין עם ישראל שרוי בין המצרים. מאחור הגייס החמישי, השמאל ותקשורתו, הפועל ללא רחם לפרק את עם ישראל, להרוס את המדינה היהודית, כשהוא זורה השכם והערב, כאוס ושנאה, הסתה, תבוסתנות ודמורליזציה. הם מלעיטים במשך שנים את אזרחי המדינה בפרופוגנדה של שקר ורמייה, בהסבירם כיודעי דבר, שמסעות ההרג והרצח של הג'יהאד הנאצי פלשתיני אינו בא ממקום של רצון להשמיד את ישראל מה'נהר עד הירדן' אלא זו בקטנה רק מלחמת שחרור אוניברסלית נגד ה'כיבוש'.

בעולם, ישראל נמצאת בעמדת מגננה וסופגת התקפות ארסיות עליה . בארה"ב שלוחי איראן ונציגיה מנצחים על פעילות ארגוני הטרור, לאחר שהחדירו אט אט לאוניברסיטאות סוכנים המזדהים עם הפלשתינים.

 פרופסורים שחלקם יהודים חסרי חוליות, רועדים מאימה פן יבולע להם, ומצדיקים את כל זוועות החמאס. יהודים  שעסוקים בללחך פנכות ולהלל את ביידן והמפלגה הדמוקרטית בשם התקינות הפוליטית,  ומנסים לשכנע  אחרים שלא ללכת להפגנות תמיכה בישראל , היות שמפגינים נוצרים גם הם משתתפים, ואבוי ואוי ,יתכן שהם  ממצביעי דונלד טראמפ . השמאל הישראלי בארץ, כמו השמאל היהודי באוניברסיטאות בחו"ל,  ממשיכים בהזדהות חולנית, עם מאבק השחרור של הנאצים הפלשתינים עם הסינאוורים, והברגותים, והווליד דקה הרוצחים האכזרים ביותר שאפילו להם נמצאים  כאן מליצי יושר מזוכיסטים מטורללים. וכך הוספד האחרון ( על ידי מרצה  מאוניברסיטת תל אביב שנפרדה  מדקה ב'היה שלום חבר יקר ואהוב' היית ותהיה מקור השראה אינסופי'...)

והשנאה העצמית איננה חדשה. מספר היהודים שהשתתפו בהובלתה של המהפכה הקומוניסטית היה בולט, ועל כך סופר: שאלו יהודי אחד: "אם יש בעיר שלכם מאה בולשביקים, כמה מהם יהודים ? ענה היהודי : "בערך שישים". שאלו אותו : "והיתר?" ענה היהודי : "היתר הן יהודיות".

ומצד שני, יש לנו את האמריקנים שמנסים לכפות הפסקת מלחמה, משא ומתן להקמת מדינה פלשתינית, איומים בדבר אי סיוע בנשק, הקמת גוף שינהל את רצועת עזה כאשר החמאס איננו מחוסל סופית, ועל כן ילך ויתעצם מחדש, בית הדין הפלילי הבינלאומי מדבר על צווי מעצר נגד מנהיגי המדינה. הדמוקרטים הפכו למפלגת שמאל רדיקלית, וביבי החליף את טראמפ אצל השמאל האמריקני. כבר חודשים שנשמעות הקריאות בקמפוסים לתקיפת יהודים והמפגינים נוכחו לדעת שלגביהם אין חוק תקף, מוסדות הלימוד נותנים להם גושפנקה, המשטרה  האמריקנית 'מטפלת' באירועים ביד רכה, כפי שמשטרת ישראל  איננה אוכפת את החוק עם השמאלנים כאן. אפילו כאשר נאסר להוציא את החוטם בזמן הקורונה, למפגינים הותר המותר...ארה"ב ביחד עם מצרים מנסות להכריח את ישראל לעסקת כניעה ומציעות לחמאס התחייבות וערבות לסיום המלחמה – בשם ישראל.

ומה עוד יש לנו כאן ? גנרלים, לשעברים, פוליטיקאים, בכירים במערכת הביטחון, אנשי תקשורת, שעושים הכול כדי להחליש את מדינת ישראל ואת העומד בראשה. ונדמה שנתניהו היחיד בצמרת מקבלי ההחלטות שעושה כמיטב יכולתו למען השלמת המשימה וניצחון במלחמה. החגיגה בתקשורת למען ויתורים שמשמעותם כניעה , מתואמת עם המהלכים האמריקנים  אלה ואלה חותרים למען תבוסה נוראית.

האם הם לא קלטו עדיין כמה המצב של מדינת ישראל קשה ? כמו המתבוללים בשואה שסגדו לתרבות הגרמנית והאמינו שהדבר מקנה להם חסינות, גם השמאל אינו מכיר במציאות שהאויב יהא אשר יהא לא יחוס על המזדהים עמו.

הם סבורים שבהיותם ידידי הערבים ואנשי תל-אביב ולא הצפון ולא הדרום, דבר לא ייגע בהם. חיים וייצמן אמר כי היהודים לא הבינו במלחמה: מעשה במגויס יהודי שהוצב בפעם הראשונה בחפירות, וכאשר שמע ירייה מהצד השני צעק : "מטורפים, מה אתם עושים, יש כאן בני אדם"...

אפילו עיתונאי ערבי נתן גט כריתות לישראל. יוסף פארה שהגן בעיתונו שנים רבות על ישראל, מצא שאינו יכול עוד. וכך כתב: "קצה נפשי להגן על מדינת היהודים שבוחרת לבצע איבוד לדעת לאומי. ראש הממשלה אהוד אולמרט הגיע לושינגטון על מנת לבקש 10 מיליארד דולר לביצוע נסיגה לאומית, זאת על מנת לרצות את הג'יהאד העולמי ולגרש 200 אלף יהודים מביתם במולדתו ההיסטורית של עם ישראל בחבלי יהודה ושומרון. אולמרט עומד למסור 95% ממה שהוא ולא אני מכנה 'גדה', וכן חלקים גדולים מירושלים. אולמרט יודע שהשטח יהפוך במהרה לבסיס חמאס בני דודו של אוסמה בן לאדן וארגון החיזבאללה האיראני המאיים על תושבי ישראל. הוא יודע שהחמס מתכנן ישות ריבונית בנוסח טליבאן שיסכן את קיומה של המדינה.

נמאס לי להגן על ישראל. זה לא רק אולמרט. אף אחד לא עוצר בעדו. נמאס לי להילחם על זכותו של עם ששוב אינו מסוגל להבחין בין שקר לאמת. אני מנגב את דמעותיי , כי ישראל נכנעת למעשה בגידה שפל והיא מעדיפה להשליך את יהבה על וושינגטון ולא על אלוקי אברהם יצחק ויעקב."

הפסיקו כבר לרצות את הרוע, די לתבוסתנות, די ללכת בנתיב שסלל נוויל צ'מברליין!

כן, מכתב מלפני  18 שנים ועדיין לא נס ליחו.

גם כעת כמו ביציאת מצרים, לא עוצרים באמצע הדרך. יש להמשיך במיגור האויב הנאצי-חמאסי עד להשמדתו. בלי לעצור. בלי לשית לב למהרסייך מבפנים ולא ל'ידידים' מבחוץ. לסרב בתוקף לכל עסקה שמשמעותה כניעה.

וכדברי דוד המלך שקראנו השבוע בהפטרה של שביעי של פסח : "ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם."