כאב איום ונורא מפלח את הלב כשאנו מנסים לזכור טיפה מן הים ממה שעוללו לנו הנאצים הארורים!
זאת עלינו לדעת ולהשיב אל הלב: לא רק מליון וחצי ילדים נרצחו באכזריות נוראה, לא רק ששה מליון יהודים נרצחו על ידי העמלק הנאצי. גם הרבה מאותם גיבורים, אודים מוצלים מאש שלכאורה שרדו את התופת בגשמיות, סחבו על גביהם טראומות נוראיות.
היו ניצולי שואה שהקימו משפחות אחרי השואה, ולאורך שנים קמו מבועתים בלילות בצרחות אימים מפני החיה הנאצית. "וירעו אותנו המצרים". לא רק עשו לנו רע, אלא עשו אותנו רעים. גרמו לנו נכות נפשית נוראה. שהרי יהודים אנו, ביישנים רחמנים וגומלי חסדים. כל רוע ואטימות לב לא מתאימה לנו, אלא שספגנו מאותם ארורים שחיינו לצידם.
שלא באשמתם, הרבה ניצולים לא ידעו להעניק חום ואהבה לילדיהם, וגם הדור הבא נותר עם נפש כאובה ומיוסרת, והיו מהלכים אבודים ותלושים בעולם הזה, כי הוריהם הניצולים לא ידעו להעניק להם חום ואהבה. והזעקה: "לעולם לא עוד!" אמורה להדהד באויר העולם לא רק מבחינה לאומית, אלא גם לכל אחד מאיתנו:
לעולם לא עוד קרירות!
לעולם לא עוד ביקורת!
לעולם לא עוד זלזול והתנשאות!
לעולם לא עוד ניכור והיבדלות!
לעולם לא עוד פירוד לבבות ושנאת אחים!
הלואי ונצליח לנקום בנאצים גם על ידי הענקת אין סוף חום ואהבה לילדינו ולמשפחתנו!!
הלוואי ונזכה להבריא לחלוטין מכל טרואמות הגלות הנוראיות, ונהיה רק מאירי פנים וטובי לב, לילדינו, למשפחותינו, ולכל הסובבים אותנו!
אשריך הרב אריאל 1 ד' אייר תש"פ 20:56 יוסף