ראש השנה התשפ"א.
לאחר איחולי "לשנה טובה תכתב ותחתם" לבביים במיוחד, למתפללי ה"קפסולה" שלי בבית הכנסת.
ולאחר סעודת חג מרוממת עם כל היהי רצון הנפלאים, יהי רצון שיתגשמו במהרה וברחמים.
הכרזתי בביתי על מבצע תהילים!
הילדים נענו ברצון, כמובן שזירז אותם מאד המחשבות על ה"טילון",
אך וודאי שגם איכפתיות על הכלל, ואמונה ובטחון חזקים בבורא עולם,
שימתיק וייטיב לנו ולכל עם ישראל את החתימה, ושנזכה לשנת תשועה וגאולה, היו בתמונה.
הילדים מכיתה ב' ומעלה לקחו בזריזות,
אך בני "שילה" בן ה5 הרצין ואמר:
"איך אגיד המון תהילים??? איני יודע כלל לקרוא!!!"
[בדרך כלל במצבים כאלה איני משכיל להגיב נכון, אך ב"ה הפעם הצליח לי]
תודה לה' ית' שהכניס לי ברגע זה את המחשבה על יענקל'ה הכונס.
מצאתי את עצמי אומר לבני בן ה5 "תאמר המון המון פעמים את המזמור שאתה זוכר היטב מזמור א'.
וכך עד סוף החג בזמנים מסוגלים קולו של שילה בן ה5 נשמע ברמה!
"אשרי... ... כי יודע... דרך צדיקים... ודרך רשעים תאבד."
89 . נשארו לי עוד: 61.
כן שילה בן ה5 אמר כ180 פעמים את מזמור א' בתהילים בראש השנה.
ולאחר שיחד עם אחיו תוגמל היטב, שב ואמר עוד המון פעמים "אשרי האיש" ביום הכיפורים.
תכלס' אני מעריך שהתהילים של בני החביב ערבו לה' הרבה מעבר לתהילים שאמרתי אני, ומסתמא פעלו רבות בשמים ובארץ":)
למה אני מספר את כל זה?
כולנו במובן מסוים כמו בני בן ה5!
לא מבינים כמה ערך אינסופי יש למעשינו.
אילו היינו יודעים כמה ה' שמח בדברים הקטנים והגדולים, שאנחנו עושים היינו עושים יותר:)
אז קדימה: מי במעשיו, מי בתפילותיו, מי בעטו, מי בזיכוי הרבים בלולבו, ומי בזיכוי הרבים בשליחת דברי תורה,
ניקח יוזמות ונבצעם, ובעז"ה נצליח, ונביא במהרה את ה"משיח"
איזה חמוד! 2 כ"ה תשרי תשפ"א 23:58 דבורה
איזה סיפור מטורף 1 כ"ה תשרי תשפ"א 15:44 ירון