מעשה באומה אחת שהיתה מפוזרת ומעונה, עד שהחליטה להיות בידי עצמה ולהקים צבא.
וינצח צבאם את כל אויביהם ויאמרו זה לזה, הן ניקח גורלנו בידינו לא נשים עתידנו לא ביד ידידינו ובטח לא ביד אויבינו.
ויהי היום וימאסו מנהיגי הצבא במלחמה, ויבקשו שקט ומנוחה. ויעודדו זה את זה ויאמרו: "ניצחון ואויבים הם נחלת העבר, העתיד כבר כאן ואת האויב נהפוך לשותף. מחבלי טרור יהפכו הם לשוטרי שמירת הסדר, ואנחנו ונכדינו לא נחיה עוד על חרבנו."
הכל היה מושלם, ממש מזרח תיכון של המחר, רק הקבוצה הפרימיטיבית נשארה מקובעת לעבר.
"חייבים לעצור את זה על ההתחלה - אמרו זה לזה הבכירים - אנחנו צבא מתקדם ולצידנו בת בריתנו המשטרה. החשוכים מזהירים
שמסרנו את כוחינו לאויבים. נפליא בהם מכותינו שיבינו שהעוצמה והאלפא נשארת אצלנו, ורק השיטור עבר לבני בריתינו".
עברו שנים, זיהו תהליכים ומערכת הביטחון - שבנתיים הפכה למערכת השקט - בנתה היטב את דור מפקדי השלום, "זכרו השקט הוא הניצחון החדש!"
ולמרות הכל האתגר כפוי הטובה נשאר: "הקיצוניים בוכים שהפרטנרים מתאמנים צבאית למלחמה כוללת. הם לא מבינים שהעוצמה שלהם זה השקט (והקידום) שלנו. נכניס את מפזרי האימה בלי משפט לכלא, העיקר שתחושת הביטחון (כלומר השקט) תשוב לארצנו."
וכך בטקס החלפת ניצב פיקוד מרכז מכריזים היוצא והנכנס בביטחה: "צבא הרשות הוא עתידנו ונרדוף עד חרמה את המשיחיים מעכבי קדומינו!"
כתבה עם מסר ברור וחד משמעי שגם לא 2 י"ג תמוז תשפ"ד 14:23 אנדר וויגין
כתבה עם מסר ברור וחד משמשעי 1 י"ג תמוז תשפ"ד 14:22 אנדר וויגין