העיניים מלאות דמעות, הלב מוצף רגשות. ההלם, העלבון, ההשפלה, היגון, הדאגה. הכל הולך עכשיו הצידה, עכשיו קרבות, ברגע הזה עדיין. וחיילים בקרב חייבים להיות ממוקדים.
מתוך מכת המחץ הקשה הזו שקיבלנו, אנחנו יכולים לקום. לקום!
לקום ולהשיב מנה אחת אפיים. אין ולא יהיה תומך טרור אחד שיש לו זכות קיום בארץ ישראל. זקן או תינוק, מנהל בית ספר או רופא בבית חולים. תומך טרור = אויב. ואויבים יש להשמיד. להשמיד. לא להכריע, לא להרתיע, לא להחליש, לא להגיש בגג. להשמיד. בעזה, בשכם, בירושלים, ביפו, בצפון בדרום בבקעה ובשרון. כל תומכי הטרור, ויש לנו רשימות.
בזמן של שבר כה קשה, יש כח גדול לדרישה הציבורית ולכן היא צריכה להיות ממוקדת: לא פיטורי כל המפשלים, זה יבוא בהמשך. לא שחרור השבויים, זה לא הסיפור עכשיו. לא רק נקמה שתרים את מצב הרוח הלאומי אלא – השמדת האויב. די. שיחקנו מספיק שנים. נעים מאוד, עם ישראל מתעורר, והוא חדור מטרה, מלא אמונה, מלא כאב ודיר באלאק מי שיעמוד מולו. אנחנו נשמיד אתכם, בעזרת השם יתברך.
אמת 4 ט"ו חשון תשפ"ד 16:31 אמת
זה מוטל עלינו האזרחים 3 כ"ד תשרי תשפ"ד 01:52 רפי
אשריך! קול של מוסר אמת 2 כ"ד תשרי תשפ"ד 01:00 דוד
ישר כח!!! 1 כ"ג תשרי תשפ"ד 18:19 לוי יצחק כהן