השורות הבאות יוצאות מלב דואב, שלא לומר בוכה מרה. הבחירות לכנסת הסתיימו, הקלפיות נספרו והרי התוצאה אותה הצליחה ימינה להביא מוטלת לפנינו, עטופה ביגון, בושה, ייסורי מצפון וקול פנימי הקורא לחשבון נפש נוקב ויסודי.
הציונות הדתית היא תנועה מפוארת. קשה לדמיין את ארץ ישראל בלי תנועת ההתיישבות המחוללת במסירות נפש את גאולת ארצנו. צבא הגנה לישראל ללא בחורינו המופלאים והגיבורים איננו אותו הצבא. עולם התורה וישיבות ההסדר מפארים את ערינו ואת ההוויה החברתית בחלקים נרחבים במדינה, כך גם הגרעינים התורניים.
מאות אלפים רבים של יהודים נפלאים, אנשי תורה ועבודה, התיישבות ועשייה, התנדבות ושירות למען העם – בצבא, בשירות הלאומי ובעצם בכל מקום – הציבור המעולה הזה שאין כמוהו מהווה עמוד שדרה יהודי, ציוני, מוסרי וערכי לחברה הישראלית כולה. לפיכך כמעט מובן מאליו היה שאלפים מתוך הציבור הנפלא הזה, בעלי לב יהודי, עם התלהבות נעורים, מלאי רוח התנדבות ואמונה – התגייסו ליום הבחירות על מנת להציל את המצב. ואכן, אלמלא פעילותם הברוכה היינו רואים את שאיפותינו הפוליטיות מתנפצות מול המציאות הקשה בקול שאון גדול עוד יותר מכפי שארע בפועל - שוקת שבורה למהדרין.
והתוצאה בקלפי ביום הרה גורל בו נקבע עתידנו בארצנו – ששה מנדטים בכנסת ישראל!! פחות מליברמן האנטי דתי, הרבה פחות מהגיס החמישי הערבי, בוודאי הרבה הרבה פחות מהפוטנציאל האנושי המהווה את מה שאנו מכנים "הציונות הדתית".
לאסון האלקטורלי הזה יש סיבה והוא אינו בגדר גזירת גורל, יד המקרה או מזימה פוליטית. אין לקבל את הטענות הנשמעות מפי אנשי ימינה על כך שהליכוד "שתה" את הקולות, על יהדות התורה "המזנבת" בסרוגים, אדישות בציבור ו/או תירוצים מתירוצים שונים. האמת היא אחרת וו טעמה מר כלענה.
כותב שורות אלה התריע לפני חודשים רבים כי יש הכרח באיחוד השורות. הודגש שהאיחוד הזה צריך להיות מהיר, בשמחה, באחווה ותוך כינוס כל מרכיבי הציונות הדתית כולם תחת קורת גג אחת – יהא שמה אשר יהא. חיבור כזה, מהיר ויעיל, רק הוא יכול היה לייצר דינמיקה כזו שתסחוף אחריה המונים שיתנו אמונם באנשים ההולכים יחדיו כאיש אחד ובלב אחד.
במקום התסריט הרצוי שתואר לעיל קבלנו מסכת עגומה מכאיבה ומתישה. וויכוחים אינסופיים, החרמות, טענות קשות, לשון הרע, הכפשות, שקרים ובגידה. המדהים הוא שכל המעורבים בהצגה המבישה הם אנשים שבבסיסם הם טובים מאד. לרפי פרץ זכויות רבות אלא שהיום רבים אינם מוסיפים לשמו את התואר "רב", שהרי התנהלותו אינה מתיישבת עם תורה. בצלאל סמוטריץ' אדם מוכשר וביצועיסט מן המעלה הראשונה אלא שהתנהלותו הפוליטית נראית בעיני רבים כלא אנושית, רעה, מבישה ומונעת מענייני אגו. נפתלי בנט מנהיג חשוב (אולי יגיע ביום מן הימים לראש הפירמידה) אך המעבר ממפלגה לרעותה והעובדה שפסל אחים יהודים גרמו לו ולמפלגה נזק תדמיתי עצום. איילת שקד אף היא נכס פוליטי ואשת מעשה חשובה אך רבים שואלים עצמם הכיצד אין בכוחה לגרום לאיחוד מלא של השורות.
בטרם הגיע יום הבחירות שמעתי מפי רבים מאד מאחינו בהתיישבות ובציונות הדתית כי הם מתייסרים קשות וכי אינם יודעים למי לתת את קולם. המריבות בתוככי הבית היהודי, ההסכם בין רפי פרץ לבן גביר (שנתפס בעיני רבים כפעולה להצלת עורו של פרץ ולשם שמירה על מקומו הראשון), השתיקה הרועמת של סמוטריץ' עם היוודע המהלך הזה וחבירתו לבנט ושות' בסופו של יום, דחיקת עוצמה אל מחוץ למחנה אגב מעשה בגידה חמור, שקרים והפרת התחייבויות של רפי פרץ – כל אלה הבאישו ריחה של ימינה בעיני רבים. הבריות דברו על כך ש"אינם יכולים להצביע לימינה", על כך ש"אם אצביע לימינה אסתום את האף", על הבגידה ההיא של פרץ ועל השקר גם, על הפקרת עוצמה, על הרוח הרפורמית האוחזת במפלגת ימינה, על העדר העקביות, על דחיקת מוטי יוגב אל מחוץ למוקד ההשפעה ועוד הטענות רבות.
ועוד נשמעה בפי רבים ביקורת קשה על מעורבות רבנים בכל המאורעות. אין לך דבר חמור יותר מרב הנתפש כמשתף פעולה עם שקר. רב המצדיק החרמת חלק מהציבור מעורר התנגדות. רבנים הנוטלים חלק במחלוקות וחוטאים בלשון הרע אף הם היו לזרא בעיני רבים. כידוע, רבנים רבים בחשו רחשו בקלחת הזו, רובם ככולם מתוך כוונות טובות, רובם ככולם שלא בטובתם ושלא לטובת העניין.
והרי ימינה, על ששת המנדטים שלה – מוטלת לפנינו.
הפתרון למצב הביש הזה אינו קל, בוודאי שלא ניתן יהיה ליישר את ההדורים (בין המפלגה לבין הציבור) בתוך זמן קצר. גם האמון ספג פגיעה קשה ביותר ועמל רב מאד יידרש על מנת להשיבו. נראה שרק חשבון נפש עמוק, התבוננות נכוחה במציאות העגומה, ובעיקר נכונות לבצע מהפיכה של ממש בחשיבה – רק כל אלה יעניקו לימינה ולציונות הדתית הזדמנות נוספת (ואולי אחרונה) להתחבר מחדש ולהיות לאחד. או אז תשקף ימינה (או כל שם אחר שיינתן לה) נאמנה את הציבור אותו היא מתיימרת לייצג.
באם ייעשה חשבון הנפש, באם תפתחנה השורות, באם תחזור לנשב ולפעם רוח האחדות, באם אהבת חינם תדחק את התככנות ותסיר מעל הדרך את השנאות ומאבקי האגו – רק אז ישובו הביתה ההמונים מהציונות הדתית שהצביעו לליכוד, לש"ס, ליהדות התורה, וגם אלה שנשארו בבית (ולא בגלל החשש מהקורונה...).
