על הרב חיים ישעיהו הדרי עוד ייכתב רבות. אך ביום המר והנמהר הזה, יש להזכיר את הקונצרן חובק העולם, וענקית התשלובת של מפעל החיים הענק שהוא עמד בראשו. פרס ישראל לרב הדרי הוא אור חדש על ציון. ישיבת הכותל שקמה בהנהגתו אחרי מלחמת ששת הימים, לא הייתה רק מגדלור של תורה, אלא תורה שחזרה לאכסניה שלה ורוממה אותה פי כמה וכמה. תשע עשרה שנות ניתוק מלב החיים הלאומי, שבו אל בין החומות לפעום ולחיות יותר מבראשונה. אין ספק שישיבת הכותל היא "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה". ממנה פינה וממנה יתד לכל הישיבות שקמו בחבלי הארץ המשוחררת שאחרי המלחמה.
את החיים שהוא קיבל ממלך חפץ בחיים, לאחר שנפצע מזריקת רימון ברחוב שמואל הנגיד בירושלים תשט"ז, הוא הצליח להזרים למאות ואלפי צעירים וצעירות שהסתופפו בשיעוריו לינוק ממנו תורת חיים. השיעורים של 'שמועות הראי"ה' ואת הנדבכים שהוא הוסיף עליהם, עם הנופך הנלבב של תורת הרב קוק, בנו את חורבות ירושלים. מתיקות של קלא דכינרי בניגוני אמונת הלב והמייתו, משכו אליו אלפים שגדשו את שיעוריו עד אפס מקום. הוא הצליח לנגן בהם מנגינות חדשות של עקבתא דמשיחא: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג).
"עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי לא). עוז והדר הם תרתי דסתרי אהדדי. עוז אינו הדר והדר אינו עוז. אך הרב הדרי ידע לשיר גם את "הוד והדר לפניו" וגם את "עוזי וזמרת י-ה". שבחו של הקב"ה בפי העמים בכל רחבי תבל הוא: "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ" (תהילים צו). הדר ועוז מתבטאים גם יחד בפמליא של מעלה. ההדר לא סותר את העוז והעוז לא סותר את ההדר. הרב הדרי ידע לתרגם את זה לשפת היומיום, ולפזר את זה בכל סביבתו. הייתה בו פיקחות להבין את חזון הגאולה של הרב קוק, ולבנות איתו את המקדש המתנשא מעל ישיבת הכותל.
זקנים וזקנות על משענתם וילדים וילדות משחקים ברחובותיה של ירושלים, היה משא זכריה הנביא, שהרב הדרי נשא על שכמו והחדיר להווייתנו המתחדשת בעיר העתיקה, שהחלה לשקוק חיים. הוא ידע שזהו שלב הכרחי של התגלות אלוקית, לפני הגאולה השלמה. תפילות קבלת שבת בכותל המערבי, היו צניף של קדושה שעטף לא רק את הישיבה, אלא את ירושלים כולה. הוא הזריח אור חדש על ציון ועל ארץ ישראל. "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם" (משלי יז) בתורתו של הרב הדרי, הייתה "הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו".
"מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ" (ישעיהו סו), היה חזון שהתגשם כשהרב הדרי הוביל אותו בין החומות. תורתם של ר' צדוק הכהן בעל 'פרי צדיק', ור' יהודה לייב בעל ה'שפת אמת', בלולים בתורתו של הרב קוק, חרזו כשרשרת של פניני זוהר בשיעוריו ומאמריו. הוא ידע ליטול את האורות הנשגבים של תחיית המתים, ולהוריד אותם כטל של תחיה על מאזיניו ותלמידיו.
הוא הצליח להקים דורות חדשים של תלמידים ותלמידות, שהעמידו בתים של תורת חסד על לשונה. פה של חוכמה עם לשון של תורת חסד, הקים את מלכות דוד הנופלת. מי שמע כזאת מי ראה כאלה לפני חמישים שנה? החזון של הרב ישעיהו נמשך מחזונו של ישעיהו הנביא, במילותיו הנאדרות של ר' שלמה אלקבץ מתפילת קבלת שבת בכותל המערבי: "התנערי מעפר קומי / לבשי בגדי תפארתך עמי / על יד בן ישי בית הלחמי / קרבה אל נפשי גאלה". בגדי התפארת של ירושלים בפי הרב הדרי, היו 'הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו'.
שיעוריו ותורתו של הרב, לחמו באויבים של מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. תלמידיו ושיעוריו הלמו ברשעים הקמים עלינו לכלותנו, והקימו בתים של שמחת חתן וכלה: "והיו למשיסה שוסייך / ורחקו כל מבלעייך / ישיש עלייך אלוקייך / כמשוש חתן על כלה". הרב שהזרים חיים על כל סביביו, החיה אותנו, והפיח בנו חיים חדשים להחיות את ילדינו ותלמידינו. העוז הלאומי עם ההדר הרוחני, לימדו אותנו את הדרך, להוד והדר עם עוז ותפארת. עוז והדר לבושו ושחוק של יום אחרון, ודאי קירבו את הגאולה בצעדי ענק.
