שקר התיקו

הגירסה המקובלת של הסיפור הפוליטי בישראל בשנתיים האחרונות מספרת שעם ישראל הלך לקלפי ארבע פעמים ולא הגיע להכרעה.

אולם הסיפור הזה פשוט לא נכון.

שלוש פעמים נתניהו ומחנהו ניצחו בפער גדול, אלא שמחנה מתנגדיו חבר לאויבי ישראל ומנעו הרכבת ממשלה. בפעם השלישית אף הגדילו לעשות וניסו לבנות ממשלה הנתמכת בידי אויבי ישראל. בניגוד לטענות הנשמעות בימין אני איני משוכנע שחברי הכנסת במפלגות הערביות אכן כולם תומכי טרור, ייתכן מאוד שחלק מהם מעדיפים לחסל את ישראל בדרכי שלום, אך כך או כך הם אויבי עם ישראל ומדינתו ואין להם מקום בארצנו ובוודאי שלא בכנסת. ועדת הבחירות קבעה כך פעם אחר פעם ברוב גדול, והדברים פשוטים וידועים לכל חוץ מלשופטי בג"ץ.

בבחירות האחרונות מחנה נתניהו לראשונה לא ניצח במבט ראשון. ההמלצות אצל הנשיא שיקפו היטב את התפלגות תוצאות הבחירות. מחנה נתניהו הינו עדיין המחנה הגדול ביותר אך מונה 52 מנדטים בלבד, מחנה השמאל בראשות לפיד 45, 13 מנדטים קיבל המחנה להחלפת נתניהו בימין ו10 אויבי ישראל.

בנט וסער הפסידו הפסד מפואר גם בדרבי הימני וגם בקרב מחנה השינוי. וכעת הם צריכים להכריע מה יותר חשוב להם הכיוון המדיני או החלפת נתניהו. סער התחייב באופן מוחלט לימין מחד ולהחלפת נתניהו מאידך ועקב כשלונו יאלץ להפר אחת מהבטחותיו, באופן פשוט יש לו לגיטימציה מלאה לבחור איזו מהן להפר ובלבד שלא יחבור לאויבי ישראל לא כבלוק חוסם ולא כבלוק תומך. בנט לעומת זאת שלל מכל וכל ממשלת שמאל אך לא פסל את נתניהו, ההצבעה אליו סימנה אם כן העדפה להחלפת נתניהו מימין כחלופה ראשונה והצטרפות אליו כאופציה ב'.

לכן, בפירוק המחנה להחלפת נתניהו מימין לרכיביו לאור כשלונו, מתגלה שגם הפעם נתניהו זכה ברוב ברור של 59 מתוך 110 חברי כנסת לגיטמיים, כאשר שבעה מתוכם רואים בו אופציה ב'.

סער יכול לחבור לנתניהו ולקבל איזה תיק שירצה (הרי מלכתחילה בשל כך ניטש הריב) להימנע, או להישאר באופוזיציה, דבר אחד אסור לו לעשות: לחבור לאויבי ישראל ולמנוע הקמת ממשלה. לכן, ככל שיבחר להתנגד לממשלת נתניהו – כאמור בחירה לגיטימית - עליו להתקזז מול האויבים שנכנסו בחסות בג"ץ לכנסת בכל הצבעה שיצביעו נגד הממשלה.

באופן תיאורטי קיימת כמובן האפשרות שחלקים בתקשורת ובנט מנסים לשווק לפיה מחנה השמאל יכתיר את בנט רק כדי להפיל את נתניהו. מדובר על אותם גורמים שחזו למחנה להחלפת נתניהו בימין עשרים עד שלושים מנדטים ומסרבים להכיר בכישלונם. 

אם המהלך הזה יצליח זה יהיה היפוך מוחלט של תוצאות הבחירות. האם זה אפשרי? במאמר זה לא באתי לנתח את ההתכנות הפוליטית של קואליציה כזאת או אחרת אלא את הכרעת הבוחר. והכרעת הבוחר ברורה גם אם התקשורת והפוליטיקאים מסלפים אותה. הבוחר הישראלי, בניטרול המתבקש של קולות אויביו, העניק את המנדט בפעם הרביעית לנתניהו.

נתניהו הוא מנהיג הנורמליות הישראלית ובהתאם הנהגתו היא לצנינים בעיני המשיחיים מימין ומשמאל, לו יהי חלקי עמהם. אולם, ההתכחשות להכרעת הבוחר תוך חבירה לאויבינו לא מקדמת לא משיח ולא נורמאליות, אלא חמיצות בלבד.