"עליך לעשות תיקון פרונט לרכב!" פסק ה"פנצ'ר מאכער" היהודי המגדיל ראש, תוך כדאי שהוא מחליף צמיג לרכבי. כעבור תקופה נזכרתי בדחיפות העניין [כמובן רק בפנצ'ר הבא] ומצאתי את עצמי עם 2 מילדיי במוסך פרונט מחכה מתי יגיע תורי. בנתיים כמו יהודי טוב חיפשתי מקום לשבת וללמוד משהו עם ילדיי הצדיקים.
לשמחתי מצאתי חדר המתנה נעים, מרוהט, ממוזג, עם פינת קפה, ועם מדף מלא בספרי קודש:)
אורו עינינו ומיד התיישבנו ולמדנו. [על הספה ממול וכן במשרד הסמוך היו כמה יהודים מתוקים נראים מסורתיים ברמות שונות, וודאי מאמינים בה' אחד, ומסתמא מתפללים מידי יום ועוד. כך שגם הם נהנו מלימודנו ואפילו פירגנו]
בהשגחה פרטית מופלאה למדנו בדיוק על הפרונט.
[עיניינו של פרונט לפי מה שהבנתי הוא דיוק התאום בין ההגה לגלגלים. כלומר לא מספיק שיש לך הגה טוב, הוא צריך גם ליהות מכוון ומתואם היטב עם הגלגלים]
ספר התניא אגרת הקודש פרק ט' "...כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתיב. דהיינו שגם בעיניני ארץ לא יפרדו מאחד האמת ח"ו להעיד עדות שקר בעצמם ח"ו בק"ש ערב ובוקר בעינים סגורות ה' אחד...ובפקוח עיני עוורים התעיף עיניך בו ואיננו...".
כלומר בעל התניא קובל על כך שיהודי בבית כנסת מצהיר וברור שהוא נאמן לה'. אך כשהוא יוצא מ"בית המדרש" בעבודה בבית בחיים , הוא מתנהל באופן לא בדיוק תואם להצהרה הברורה
"ה' א-לוקינו ה' אחד" .
הפתרון שמציע בעל התניא הוא בהמשך האגרת לתת הרבה צדקה ועי"ז הוא מרומם את החומר. וקרב את הגאולה. מכיוון שהוא הולך בדרכיו של הקדוש ברוך הוא ומשפיע למי שאין לו משלו.
פתאום נפל לי האסימון!
הגעתי לכאן לעשות תיקון פרונט!
כלומר לא מספיק שההגה "בית המדרש" יהיה טוב ומכוון. יש לדייק את הגלגלים "שאר תחומי החיים הכ"כ חשובים" אל ההגה!
ב"ה הרכב תוקן ויצאתי עם בניי ואלה שישבו לידנו בחדר המתנה עם שיעור לחיים, שאור ה' צריך לרדת ולשכון נכון, כאן בעולם המעשה!!!
טוב סיפור נחמד, אך מה אפשר לעשות עם זה למעשה?
דורנו התברך ב"ה בבתי מדרש מצוינים, כן ירבו וכן יפרוצו. הגה מכוון ומצוין.
אך עלינו לכוונן גם את הגלגלים לפי ההגה.
הגיע הזמן שמתוך אהבת ישראל, נביא את בתי המדרש לרשות הרבים, לעולם המעשה. מה יש לעשות בנידון?
א. להרבות בצדקה, באהבת ישראל, בלימוד תורה, ובתורה שמתממשת בעולם.
ב. להתפקד ל"מחנה ישראל" שעינינה: מתוך אחדות בין יהודים, לממש את הנלמד ב"בתי המדרש בעולם המעשה.
