מאז נמצא נהג ערבי העובד בחברת אגד כשהוא תלוי בחניון החברה בירושלים, החליטו נהגי אגד הערבים לצאת בשביתת מחאה על מותו באמרם כי יהודים הרגו אותו. זאת למרות שהמכון לרפואה משפטית הכריע כי מדובר בהתאבדות.
40 מתוך הנהגים השובתים החליטו להתפטר מתפקידם, והשביתה גורמת לקשיים בחברת אגד ופוגעת בתדירות קווי האוטובוסים. שביתה זו, מזכירה שביתה דומה אך גדולה הרבה יותר, שהתקיימה לפני למעלה מ-70 שנים. אז הגיבו היהודים בדרך אחרת שגרמה לשגשוגה של הכלכלה בישראל.
המרד הגדול שהוביל לשגשוג הכלכלה היהודית
בשנת ה'תרצ"ו, בתקופת המנדט הבריטי, פתחו הערבים בארץ במרד שזכה לכינוי 'המרד הגדול', במהלכו בצעו מעשי טרור ורצח נגד יהודים ובריטים ואף פתחו בשביתה כלכלית גדולה. כל הפועלים הערבים סגרו את עסקיהם ופסקו מעבודתם כפועלים המועסקים אצל יהודים, וזאת עד שייענו דרישותיהם. הפסקת עליית יהודים לארץ, איסור מכירת קרקעות ליהודים והקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי, ששיחק לטובת הערבים.
כמובן, שאחת המטרות העיקריות לשביתה הכלכלית, שערכה סך הכל 175 ימים, הייתה הפגיעה במשק היהודי, שכתוצאה מהשביתה רק התחזק וגדל.
היישוב היהודי בארץ באותם הימים הצליח להתגבר על המחסור בעובדים הערבים, ואת מקומם החליפו עובדים יהודים, דבר שגרם לשגשוגו של המשק היהודי. דוגמה לכך הייתה פתיחת מזח לפריקת אוניות סמוך לשפך הירקון, לאחר שהעובדים הערבים בנמל יפו שבתו. לאחר כשנתיים הפך המזח לנמל תל אביב.
בהמשך, ראו היהודים בארץ ערך חשוב ב'עבודה עברית' ובהעסקת יהודים דווקא, ולאו דווקא בכדי לחזק את המשק הכלכלי. "כיבוש העבודה" קראו לזה אז. בשנת ה'תשמ"ח, ארבעים שנה לאחר קום המדינה, "תוקן" חוק 'שיויון הזדמנויות בעבודה' ונאסרה הפליית עובדים או מחפשי עבודה מחמת הלאום אליו הם משתייכים.
כיום, מקיימת מדינת ישראל מאבק עיקש נגד הפליית עובדים ערבים. לאחר הטבח בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים בשבוע שעבר, החליטו בעלי עסק רבים לפטר את עובדיהם הערבים ולהעסיק יהודים תחתם, זאת מחשש לסכנה ביטחונית. השר נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה וחברי כנסת נוספים, יצאו נגד פיטור עובדים ערבים.
תודה רבה 1 ה' כסלו תשע"ה 20:53 אלי