המירוץ לרמטכ"לות - מהו מוסר הלחימה של המועמדים?

שר הביטחון בני גנץ הודיע כי בקרוב יחליט על זהותו של הרמטכ"ל הבא מתוך שני מועמדים אפשריים מבחינתו, האלוף הרצי הלוי והאלוף אייל זמיר.

האלוף הרצי הלוי המשמש כיום כסגן רמטכ"ל, שימש בעבר כמפקד פיקוד דרום וראש אמ"ן, ולפני כן כמפקד סיירת מטכ"ל במבצע חומת מגן, מח"ט מנשה בהתנתקות ומח"ט צנחנים.

האלוף אייל זמיר שימש כסגן רמטכ"ל לפני הרצי הלוי, ולפני כן גם הוא כמפקד פיקוד דרום, במהלך ההתנתקות היה אחראי כמפקד חטיבה 7 על מה שנקרא "המעגל החמישי" - סגירת הרצועה מפני כניסת מתיישבים, ופעילים נגד הגירוש. לאחר מכן שימש כראש מטה זרוע היבשה ומזכיר צבאי של ראש הממשלה דאז - נתניהו.

להשקפת העולם של מפקדי צה"ל בנושא מוסר מלחמה היתה השפעה רבה על ההכרעות הביטחוניות בשנים האחרונות. השפעה שבאה לידי ביטוי גם בהוראות פתיחה באש בהתקלויות קטנות מול מחבלים, וגם בהחלטות הגדולות שיכולות להשפיע על המצב הביטחוני שנים קדימה, כמו חיסול רבי מרצחים במידה ויש בסביבתם "חפים מפשע", הפצצת מטרות ביטחוניות בסביבה אזרחית, או הפעלת ענישה לאוכלוסייה תומכת טרור. יצאנו לבדוק מעט את עמדות המועמדים לרמטכ"לות בסוגייא משמעותית זאת.

"אצבע מאשימה גם כלפי אוכלוסייה אזרחית"

האלוף אייל זמיר פרסם לפני שנים מאמר מקיף שכותרתו "מלחמה מוסרית בטרור" שבו הוא פורס את תפיסת עולמו בסוגייא. המאמר התפרסם באתר מערכות בשנת 2009. במאמר טוען אייל זמיר כי גם כאשר המלחמה מוצדקת האחריות על אנשי הצבא הוא על אופן ניהולה של המלחמה. לפי הנאמר במאמר אייל זמיר בעד "מתקפה מקדימה" אבל נגד "מלחמת מנע" כלומר לדעתו צה"ל יכול לתקוף אויב כאשר עלולים להיפגע מכך אזרחים רק במידה שישנה ודאות שהאויב מתכוון לתקוף אותנו בזמן הקרוב.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

בנוגע לחלוקה בין אזרחים ללוחמים לדעת אייל זמיר כל "שרשרת המזון הטרוריסטית" נחשבת ל"לוחמים" גם אם הם מתחזים כאזרחים,  זמיר לא שולל באופן מוחלט תקיפת מחבלים או יעדי טרור כאשר עלולים להיפגע מכך גם אזרחים אבל לדעתו צריך לעשות חישוב של התועלת לעומת הנזק ואם הנזק (לאוכלוסיית האויב) גדול על התועלת - "נחפש דרך פעולה אחרת, מזיקה פחות" גם במידה ו"הדרך החלופית עלולה כמובן להיות פחות אפקטיבית לסיכולה של פעולת הטרור"

בהמשך המאמר מתייחס אייל זמיר לפעילות הרתעה כנגד האויב - הוא תומך בחיסולים ממוקדים, "מוצדק להרוג אדם שידוע כי הוא עומד להרוג בני אדם אחרים או אשר נותן סיוע שמאפשר הרג של אנשים באמצעות פיגוע טרור. ישיבה בחיבוק ידיים תוך המתנה פסיבית למהלומה הקטלנית של הטרוריסט אינה מוסרית יותר מאשר הקדמת תרופה למכה". אבל מקשה על פעולות הסיכולים בדרישות כמו שיתוף פעולה משפטי, ודרישה להעדיף מעצר של המחבל על פני חיסולו במידת האפשר.

בנוגע לפעילות הרתעה נגד האוכלוסייה התומכת בטרור זמיר תומך בהפעלת ענישה קולקטיבית "מבחינה מוסרית אי-אפשר שלא להפנות אצבע מאשימה גם כלפי אוכלוסייה אזרחית שמשמשת תשתית ונותנת גיבוי ועידוד למעשי האלימות", אך לדבריו מותר להשתמש רק בצעדים לא קטלניים והומניים כך למשל אייל זמיר מציע לנתק את זרם החשמל, ומניעת אספקה של דלק, אך מתנגד לניתוק מקורות מים.

"פגענו בעקרון ההפתעה כדי להודיע לאזרחים"

הרצי הלוי ששימש כמח"ט צנחנים במבצע "עופרת יצוקה" אמר לאחר המבצע בדברים שהתפרסמו ב"הארץ" כי "כי חובתם של המפקדים היא לקבוע את הרף המוסרי לחייליהם בעת הכניסה ללחימה" וכי במקרים חריגים יש לטפל תוך כדי הלחימה. בראיון אחר שהתפרסם במקור ראשון באותו זמן הדגים הלוי לדבריו הדילמות שלקח צה"ל במבצע היו חריגות ביחס לאנשי צבא בעולם, כדוגמא הוא הביא את הקרב בשכונת סלטין בעזה שם גילו לוחמי הצנחנים "מעל 50 מטענים, פרושים ומוכנים בשטח של 70 מטר. אם נגמ"ש 'אכזרית' עולה עליו יש לך עשרה הרוגים" - "רוב הדילמות שאנחנו מתלבטים בהן לא קיימות עבור קצין בצבא מערבי אחר. אצלם, מקרה כמו שכונת ה'סלטין' היה זוכה לטיפול אווירי מאסיבי, אחריו לריכוך ארטילרי ומרגמות, ורק אחר כך דורך שם החייל הראשון, אם בכלל. אנחנו פגענו בעיקרון ההפתעה, כדי להודיע לאזרחים שאנחנו הולכים להיכנס לשם."

הכריח לוחמים למחוק מגן דוד באמצע קרב

דוגמא נוספת שהציג הרצי הלוי היא מקרה שבו חיילים ציירו מגן דוד על קיר של מסגד בעזה בבוקר הראשון של הכניסה לעזה, המג"ד הכריח אותם לחפש צבע ולצבוע את הקיר תוך כדי לחימה כאשר פצמר"ים נופלים סביבם לדבריו של הרצי הלוי "זה מסר, שדברים כאלו לא יקרו בלחימה".

אמנם נקודות אלו אינן פורסות בצורה מלאה את עמדותיהם של השניים, אך הן מספקות הצצה לעמדות המוסריות שינחו אותם במלחמה שבמדינת ישראל תמיד מסתתרת מעבר לפינה. לעמדות המוסריות כאמור השפעה גדולה על העתיד הביטחוני של ישראל ומן הראוי שהציבור ייחשף יותר לעמדותיהם של המועמדים השונים.