בחוברת חדשה תחת הכותרת: "עזה: מחשבים מסלול מחדש - הכרעה, כיבוש, חינוך הגירה" בתנועת "דרך חיים" מפרסמים את קווי היסוד למדיניות בעזה מתוך תכנית שעליה עובדים תקופה ארוכה.
בפתח החוברת קובעים בתנועה כי היום לאחר שכל הניסיונות לברוח מעזה כשלו - כולם מבינים ש"בלי לכבוש את עזה – כל פתרון יהיה פלסטר בלבד, גם אם תאזור הממשלה אומץ ותחסל מאה מראשי החמאס – מהלך מחויב ומתבקש, אם לא נהיה שם, לא נהיה מסוגלים לשמור על הביטחון. ובקיצור: אין ברירה! חייבים לכבוש את עזה".
עוד אמרו בתנועה כי ישנה שאלה העולה בכל פעם כשמדברים על כיבוש עזה והיא השאלה - מה יקרה ביום שאחרי? ואיך נתמודד עם מליוני התושבים שנאלץ לנהל?
התכנית שמבוססת על 4 שלבים - מציעה לשלב בין נתינת תקווה לתושבי עזה - באמצעות עידוד הגירה ועזיבה של שטח הרצועה, ליד תקיפה ונחושה מול גורמי הטרור ומול מי שיבחר להישאר בעזה ולתמוך במחבלים.
זאת כאשר המטרה היא לסיים את המהלך רק כשעזה העוינת תוכרע לחלוטין, ואחרון התושבים יהגר מחוץ לגבולות הארץ, באמצע - עד סיום המהלך לצד הנחישות וחוסר הפשרות במלחמה מול מפרי הסדר וארגוני הטרור הם מדברים על לקיחת אחריות אזרחית גם על החינוך ברצועה.
כולם מדברים על המחיר הכבד של כניסה קרקעית לעזה, וההרוגים הרבים שעלולים להיות בצד שלנו, אבל בתנועת דרך חיים מדברים על כיבוש עזה בראש אחר לגמרי - "אם אי אפשר להוציא את הנשק מהערבים, צריך להוציא את הערבים מהנשק".
בתכנית שמבוססת על הרעיון של עידוד ההגירה, מציעים בתנועה להפריד את המחבלים ותומכי הטרור, מהאוכלוסייה בעזה, באמצעות פתיחת המצור ליציאה מעזה, ומענקים כספיים לתושבי עזה שיסכימו לעזוב את הרצועה במקביל להכרעת הטרור.
בתנועה מזכירים את ההלכה ברמב"ם האומרת כי בעת מצור על עיר יש להשאיר רוח רביעית פתוחה כדי שהאויב יוכל לברוח, ומסבירים שהמטרה של השארתה של רוח רביעית איננה רק מוסרית אלא נועדה להחליש את רוח הלחימה של האויב.
"במצב כזה, כאשר כל האזרחים בעזה נמצאים במצור, אין ספק שכולם ירגישו חלק מהמלחמה, ללא מוצא לברוח, להיכנע ולוותר, גוברת המוטיבציה להילחם גם כנגד ההיגיון וכשהסיכויים קלושים.
בוודאי במצב הנוכחי שזו האופציה היחידה שלהם, ותחת החשש שהחמאס ששולט בעזה יפגע בהם".
במקום לכבוש את עזה בפעם אחת, ולהסתבך בלחימה יום יומית בשטח בנוי, מציעים בתנועת דרך חיים להדק את המצור, להפסיק את אספקת המים והחשמל, תוך כדי מתן אפשרות לאזרחים לצאת מעזה לחוץ לארץ או ליישובים זמניים שיוקמו לצורך העניין. ולהמשיך במלחמה בלתי מתפשרת כדי למוטט את גורמי הטרור מהאוויר, כשכיבוש הרצועה יעשה בהדרגה בהתאם ליכולת שלנו לשלוט בשטח שליטה מלאה.
"המטרה - לגרום לתושבי עזה לייאוש מוחלט מהאפשרות לבסס מדינת טרור עוינת בעזה ולנצח את היהודים, ובמקביל לתת להם את התקווה אם יעזבו את עזה ויתחילו חיים חדשים מחוץ לגבולות הארץ"
ואחרי הכל מסכמים בתנועת דרך חיים: הא'-ב' בכל מאבק מול האויבים שלנו הם אמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא: "המאבק מול חמאס הוא לא רק מאבק לאומי, אלא גם ובעיקר מאבק דתי.
כשאנחנו לא מספיק מאמינים בצדקת דרכנו, לא מספיק מאמינים בקב"ה, אין לנו סיכוי לנצח. רק הנהגה יהודית מתוקנת, כזו שלא מחפשת לברוח מהאתגרים, אלא מאמינה שה' אתנו, עלה נעלה כי יכול נוכל לה- תהיה מסוגלת לנצח את עזה. בתנועה מזמינים את הציבור הרחב לדיון סביב עיקרי התכנית ומבטיחים לענות לכל שאלה.
יפה מאד, רק בעיה אחת 1 כ' אדר ב תשע"ט 09:50 חגי פאהן