מאז תחילת המלחמה, פונו למעלה מ-60,000 תושבי הצפון מבתיהם, בצל החשש למתקפה של חיזבאללה וכחות רדואן על יישובי הצפון, הנמצאים באיום מתמיד של ירי טילי נ"ט ורקטות.
מאז תחילת המלחמה, נמשכות מתקפות יום-יומיות של חיזבאללה על יישובים ובסיסים בגבול הצפון כשכוחות עצומים מרותקים לגבול, בהמתנה ובכוננות ספיגה.
בכפר יובל נרצחו היום (ראשון) מירה איילון ובנה ברק איילון, ה' יקום דמם. הם מצטרפים: ל-15 נרצחים: 9 חיילים ו-6 אזרחים, ועוד עשרות פצועים בגזרה הצפונית, מאז תחילת המלחמה. יחד עם הנפגעים, נגרם נזק והרס רב ביישובים רבים בגבול הצפון וכן פגיעה בתשתיות צבאיות, תצפיות של צה"ל ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאורך הגבול ואזורים נוספים בצפון.
את הסיבה לתקופת ההמתנה הארוכה ומדיניות ההכלה היחסית אל מול תקיפות יומיומיות של חיזבאללה –מנמקים גורמי ביטחון שונים, ב'הפרדת הזירות'. "יש לסיים את הלחימה ברצועת עזה ורק לאחר מכן לטפל בלבנון". הסבר נוסף שנשמע לא פעם הוא הרצון לדחות את המלחמה בצפון לתנאי לחימה של עונת הקיץ.
הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
כך או כך, בימים האחרונים מתעוררת דאגה בנוגע לכוונותיהם של צה"ל, מערכת הביטחון והדרג המדיני מול האיום מצפון.
למרות הצהרות החד-משמעיות של קבינט המלחמה בתחילת המלחמה על הסרת האיום של חיזבאללה, לאחרונה התבטא שר הביטחון יואב גלנט כי "אנחנו מעדיפים את הדרך של הסדר מדיני". ההתבטאות של גלנט על "הסדר מדיני" באה במקביל ללחץ אמריקני בלתי פוסק על ישראל, להכיל את התקיפות מהצפון ולא להגיב באופן שעלול להוביל למלחמה בלבנון.
הדיבורים של שר הביטחון גלנט על "הסכם מדיני" בצפון, גררו ביקורת חריפה גם מתוך הליכוד: השר מיקי זוהר תקף את גלנט "הדרך היחידה למנוע שיחזור טבח השבעה באוקטובר בצפון, היא מכה אנושה לתשתיות הצבאיות של החיזבאללה וחיסולם של ראשי הטרור". עוד טען זוהר: "אף כסף שבעולם לא קונה שקט, ושום הסדר מדיני לא באמת יבטיח את שלום תושבי הצפון. טרור מנצחים רק בעוצמה צבאית".
בדומה לדברים של זוהר, גם ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ, תקף בראיון לynet- את הרעיון של "הסדר מדיני": "איך נדע אם חיזבאללה עומד בהסכם החדש? נחכה ל-7 באוקטובר 2024, 25, 26 בשביל לבדוק את זה???", אמר זלץ. "ללא רצועה רחבה בצד הצפוני של הגבול, שמדינת ישראל תנקה על-ידי פעולה צבאית מחיזבאללה ובהמשך תשמור עליה נקייה מנוכחות חיזבאללה, יחד עם הרתעה משמעותית, לא נוכל להחזיר את ההתיישבות לאורך הגבול הצפוני. המשמעות לטווח בינוני וארוך מסוכנת לרעיון הציוני במדינת ישראל".
"המכון למחקרי ביטחון לאומי" (inss), הכולל יוצאי צבא בכירים רבים ונחשב לבעל השפעה על צמרת צה"ל, ואף כותב ניירות עמדה שמשמשים גנרלים מכהנים, מקדם בשבוע האחרון עמדה שעלולה לספק הצצה מדאיגה לרעיונות הדומים לקונספציה שקדמה לשמחת תורה.
מנכ"ל המכון, תמיר היימן, מי ששימש כראש אמ"ן הקודם וכיהן בתפקיד במהלך מבצע שומר החומות, פרסם בימים האחרונים מאמר שבו הגדיר מטרה חדשה "להעיף מהדרום את כוח רדואן", כשהוא מנסה לחבר זאת לחיסול של מי שישראל הגדירה כמפקד כוח רדואן. "אם מחפשים הישג מבצעי שיאפשר החזרת הצפון לשגרה, ההישג הוא מול כח רדואן." כתב היימן.
במקביל, פרסם ה-inss סקר דעת קהל שמקדם נרטיב של החזרת תושבי הצפון לביתם: תחת הכותרת "סקר שמאתגר את השיח הציבורי", מקדם המאמר נרטיב לפיו אפשר להחזיר את תושבי הצפון בתמורה להסכם מדיני מול חיזבאללה ו"שקט בגבול".
מי שמשקף עמדה אחרת, הוא מכון 'עלמא ישראל' העוסק בחקר האתגרים הביטחוניים בגבולותיה הצפוניים של מדינת ישראל, בראשות סא"ל שרית זאבי. במכון פרסמו דף עמדה ובו הבהירו חד משמעית כי להסכם מדיני אין שום משמעות.
"לחיזבאללה אין כל כוונה אמיתית לסגת מהגבול באופן מעשי, וכי לגורמים מהממשלה הלבנונית, המהווה את הגוף הפורמלי מולו מתנהל המו"מ, אין כל יכולת אמיתית להשפיע על קבלת ההחלטות של חיזבאללה", נכתב בדף העמדה של 'עלמא ישראל'.
הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
"ההסדר הוא מיצג שווא" כותבים מכון עלמא. "בעתיד (הלא רחוק) חיזבאללה יתקוף במקום ובזמן שנוחים לו, כפי שכבר תכנן והיה מוכן לעשות לפני ה-07 באוקטובר 2023. בסיטואציה הזו, היוזמה תישאר בידי חיזבאללה".
אבל לא רק הדיבורים על הסדר מדיני בלבנון מעוררים דאגה - גם היעדים שעליהם מדברת ההנהגה בישראל לאופציה הצבאית במקרה של כישלון המשא ומתן מול חיזבאללה, כמו הרחקת חיזבאללה אל מעבר לנהר הליטני - כשבישראל מתבססים על החלטת האו"ם אחרי מלחמת לבנון ה-2, רחוק מלהיות פתרון.
כשלחיזבאללה כוח עצום מאומן ומיומן, תשתיות טרור ומנהרות שבנה במשך שנים בכל דרום לבנון – הרחקת חיזבאללה מעבר לליטני תהיה במקרה הטוב סמלית בלבד. תוך זמן לא רב, יחזור חיזבאללה בדיוק לאותה עמדת כוח, שתמשיך את האיום על תושבי הצפון. ללא הגדרת מטרה של חיסול חיזבאללה - היעד העמום מזכיר את סיום מלחמת לבנון ה-2, כשמיד לאחר המלחמה חזרו אנשי חיזבאללה לפעול בגבול. תחילה בלבוש אזרחי, ולאחר מכן, כעבור שנים ספורות, באופן מלא וגלוי.
המלחמה בלבנון, לפי כל ההערכות, עשויה לגבות מחיר כבד מאד, במטרה להשיב את הביטחון לגבול הצפון. חיזבאללה חזק, ערוך ומאומן יותר מחמאס. לא יתכן לשלם מחיר כבד כל כך עבור יעד מפוקפק שיהיה בסך הכל פלסטר זמני.
ברקע, קיים זיכרון מר מ"רצועת הביטחון" בגבול לבנון. רצועה שהתקיימה מאז מלחמת לבנון ה-1 ועד לבריחה שהוביל אהוד ברק מלבנון. אז, לא גורשו תושבי דרום לבנון, וישראל לא קבעה את הליטני כגבול שלה, ורצועת הלבנון הפכה לבוץ מדמם מול טרור בלתי פוסק של חיזבאללה.
יש לזכור, כי כעת לכולם ברור - הפעם זה צריך להיות אחרת.
ד"ר עומד דסטורי מ'מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון' טוען, כי מטרת המלחמה צריכה להיות כיבוש אזור דרום לבנון עד נהר הליטני, לפחות - ולהגיע עד לביירות. "ישראל חייבת להצהיר בקול רם וברור כי מלחמה בצפון - משמעותה השמדה מוחלטת של חיזבאללה," כתב ד"ר דסטורי.
האם הפרסומים של מכון ה-inss, המקדמים את הרעיון של חזרת תושבי הצפון אחרי 3 חודשי נדודים, ללא שינוי משמעותי - משקפים עמדה רווחת בצה"ל? קשה לדעת.
יחד עם זאת, קשה לראות סיטואציה בה חודשים ספורים אחרי חזרת תושבי הצפון לבתיהם, ישראל תיזום מלחמה בלבנון ותפנה את התושבים הצפוניים שוב מבתיהם. הסתפקות ב"הישגים זמניים" יכולים לעלות לנו ביוקר
