הלוויתם של פעיל חיזבאללה ופעיל 'אמל' שחוסלו על ידי צה"ל התקיימה לפני יומיים בכפר כילא הסמוך למטולה. בהלוויה השתתפו עשרות פעילים ותושבים, זאת בזמן שבצד הישראלי האזרחים פונו.
על פי אתר החדשות 'אל אהד', לפני יומיים התקיימה בכפר כילא הלוויתם של מוסא סלימאן, שעל פי 'אבו עלי אקספרס' היה פעיל צבאי של תנועת אמל השיעית, ונג’יב חלאוי, אביו של פעיל חזבאללה שחוסל בחודש אוקטובר 2023 על ידי צה”ל.
על פי 'אל אהד', הלוויה יצאה מכפר תבנית הסמוך, והגיע עד לכניסה לכפר כילא, בהשתתפות "קהל רב של אנשים מהיישוב והשכונה, הנהגת רובע ד' של תנועת עמל - מרחב דרום. , נציגי חיזבאללה, גדודי לבנון להתנגדות לכיבוש ומשפחות של שני הקדושים".
"שתי הגופות נעטפו בדגלי אמל וחיזבאללה, עד לבתי הקברות של העיירה, שם ניהל מר עבאס פדלאללה את התפילה עבורן".
מדוע צה"ל לא תוקף את פעילי חיזבאללה, ואיך כל כך הרבה זמן לתוך המלחמה, מטולה עדיין מפונה אך בכפרי הסמוכים השיגרה נמשכת?
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
בפרוייקט הקול היהודי בנושא לבנון, הנחת המוצא היתה שהמלחמה הזאת חייבת להיות הזדמנות לא רק להחזיר את תושבי הגליל העליון אלא גם לעצב אותו מחדש. מי יתן ראשון את מכת הפתיחה? מהם שורשי הקונספציה שישראל תהיה חייבת לשנות מהיסוד? והאם המלחמה תמחוק את הסכם סייקס פיקו ותשנה היסטורית את המרחב והגבולות?
בפרק החמישי של הפרוייקט ראיין יוסף רוסו את עמיעד כהן, שעומד בראש המרכז לחירות ישראל. עם פרוץ המלחמה עזב כהן את עולם ההגות והתכנון ועלה צפונה, הפעם על מדים. "הקרקע בלבנון לא השתנתה, אבל ראיתי בעין מתוך חפ"ק המח"ט את היתרונות האדירים של חיזבאללה בשטח. לשריון הישראלי יהיו מעט מאוד יתרונות במתאר הלבנוני מול מערך הנ"ט המפותח של חיזבאללה. כל מי שמגיע ללבנון מבין שכדי להכריע באזור הזה נצטרך שני דברים מרכזיים: המון פצצות של חיל אוויר והמון חיילי חי"ר שעוברים בשטח מטר אחרי מטר. אבל כל זה לא שווה בלי שמוגדרות מטרות ויעדים ברורים".
"השאלה היא אם אנחנו מעוניינים במלחמת לבנון השלישית או במלחמת לבנון האחרונה", מחדד עמיעד, משפט ממנו לקחנו את הכותרת לסדרת הכתבות על לבנון. "יש משהו מאוד יסודי שאנחנו מנסים לברוח ממנו אף שכולם מבינים עד כמה הוא הכרחי: לישראל אסור לאפשר למציאות הסבבים להימשך בצפון. וכדי שזה יקרה היה צריך כבר מזמן להבהיר ללבנון במעשים שאם היא תפתח במלחמה נוספת, לא חוזרים לנקודת ההתחלה כמו שקרה בלבנון השנייה, אלא הם מפסידים נכס אסטרטגי.
"צריך להעתיק את מה שעשינו ברמת הגולן בששת הימים. כלומר, שקו הגבול יעבור לליטאני. מי שקורא לזה רצועת ביטחון הוא עדין. התוכנית שאני מציע היא לא תוצר אידאולוגי וחזון מופשטים אלא תוצר של העמקה ושל חשיבה אסטרטגית מנומקת ומגובה, וזה מאפשר לי ולאנשים שאני מכשיר במסגרות שלנו לספר על התוכניות שלנו בביטחון ובלי להתחבא".
