בזמן שתושבי הישוב מלאכי השלום התכנסו להתפלל ביום כיפור, הצבא אישר לערבים לעלות למסוק זיתים בסמוך לישוב בלי להודיע לתושבים, והם הופתעו לגלות מאות ערבים שעולים לכיוון הישוב. "זה כמעט נגמר במאות ערבים בתוך הישוב".
תושבי הישוב מלאכי השלום מספרים, שבערב יום כיפור הודיע להם הצבא כי יתקיים מסיק סמוך לכפר אל מועייר, בצד השני של ציר אלון, ושהצבא יאבטח את האירוע מתחילתו ולא יאפשר לערבים לעבור את הכביש אל הצד המזרחי הסמוך לישוב.
"בבוקר יום כיפור יצאנו לסיור שגרתי", מספר לנו תושב הישוב, "והופתענו לגלות את כל הכפר עולה לכיוון הישוב. מאות ערבים יצאו מהכפר, כמה עשרות מהם ניסו לכתר שני רועי צאן שבדיוק היו במקום אבל הצליחו לברוח".
תושבי היישוב הופתעו לגלות שלמרות מה שהובטח להם, צה"ל לא איבטח את האירוע: "לא היה שם חייל אחד". על פי התושבים, כוח צה"ל ומג"ב שהוקפץ למקום על ידם דחק את הערבים לכיוון הכפר, אך לאחר מכן התברר שיש להם אישור של המח"ט למסוק עד הישוב ממש.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
תושבי הישוב זועמים על ההפקרות הבטחונית, אבל גם על חוסר הרגישות שבאישור מסיק כזה בעיצומו של יום הכיפורים: "כל יום כיפור הייתי בחוץ. הגעתי רק לנעילה". על פי התושבים, כשהם גילו את הערבים עולים לכיוון הישוב הם הקפיצו אנשים מחוות מסביב, ולכן מספר מקומות שהצליחו להארגן על מניין מצומצם נאלצו להתפלל בלי מניין ביום הקדוש.
לפי טענות התושבים, גם מפקד ההגמ"ר החטיבתי לא ידע על האישור למסוק בסמוך לישוב, ובטח שהחיילים במקום לא ידעו.
בסופו של דבר הגיעו התושבים לפשרה עם הצבא, לפיה המסיק יתקיים בתאי שטח קטנים בכל פעם, כשכל מוסק שנכנס עובר בדיקה על ידי החיילים במקום לפני שהוא נכנס.
"תחושה של חוסר ביטחון. אתה רואה איך כל הכפר בחמש דקות מגיע מטר מהבתים, הצבא פותח להם את השער ומשאיר אותו פתוח, בלי שאף אחד מודיע לך". "דיברנו עם התצפיתניות ושאלנו אותן איך הן לא אמרו לנו מה קורה אז הן אמרו לנו שזה באישור".
חשוב להזכיר בנושא הזה, שהמסיק הזה התקיים סמוך מאוד למקום בו נרצח הרועה בנימין אחימאיר הי"ד על ידי מחבל מהכפר דומא הסמוך, בזמן שיצא למרעה.
תגובת דובר צה״ל: במהלך יום הכיפורים מסקו פלסטינים על אדמה פרטית השייכת לפלסטינים תושבי האזור, והוא מתואם עם גורמי הביטחון. במרחב המסיק, החל אירוע אלימות בין ישראלים לפלסטינים, למקום הגיעו כוחות אשר פיזרו את הפרת הסדר על מנת לאפשר לבעלי הקרקע להמשיך למסוק.
כוחות צה״ל והמנהל האזרחי פועלים על מנת לאפשר לתושבי האזור למסוק זיתים באדמות שברשותם ויחד עם זאת, פועלים בכל הצעדים הנדרשים במטרה לשמור על ביטחון האזרחים והיישובים הישראלים במקביל לביצוע המסיק.
על רקע המלחמה הכוחות מנהלים ניהול סיכונים מוגבר והתאמות ביטחוניות בשטח הכוללים תיאום ואבטחה צמודה של כוחות הביטחון, בייחוד בשטחי המסיק הסמוכים להתיישבות הישראלית, לצירים ולמוקדי החיכוך בכלל
במאמר שפרסם באתר JOKOPOST, סוקר מיכאל שרון, מרצה במרכז לביטחון במכללה האקדמית וינגייט, את כשלון ההגנה על הגדר בעוטף עזה, ומסביר שאותו התהליך מתרחש גם בתוך יו"ש.
על פי שרון, הפקרת הגדר לאורך שנים ארוכות לפעולות של אנשי החמאס ותומכיהם, איפשרה להם להכין את ההתקפה ב-7.10: "חוסר התגובה מצד ישראל להפגנות על הגדר ולהתקרבות אליה – של חקלאים פלסטינים שבתוכם היו גם מחבלים – יצר מרחב אפשור חדש לתכנון השלב הבא של המערכה. יצירת תגובה שגורה וצפויה לפעילות האויב יצרה עבורו מרחב נוח ללמידת הכוחות ולאיסוף מודיעין לפני לחימה".
בשנה שעבר המסיק התקיים מעט לאחר תחילת המלחמה, למרות מחאות התושבים, שאף הצלחו למנוע את הדבר במקרים מסויימים.
"אני לא מצליח להבין מה עובר בראש של האלוף שבאמצע מלחמה, כשכולנו מתוחים עד הקצה הוא מחליט לקחת עשרות לוחמים מפעילות מבצעית לאירוע כזה, שלא רק שמהווה סכנה מובהקת בחציית מאות ערבים את הגדר בלי יכולת אמיתית שלנו לשלוט עליהם, אלא גם מסיט כוחות גדולים מפעילות הגנתית והתקפית לטובת ערביי הכפרים באזור שעל שנאתם ורצחנותם אין צורך להרחיב". אמר אז חייל שהוצב לשמור על המסיק בידי אלוף הפיקוד הקודם יהודה פוקס
חשוב להזכיר בנושא הזה את תחקיר הקול היהודי על "הג'יהאד החקלאי", בו חשפנו כיצד חמאס בעזרת עמותות מחו"ל מממן שתילת עצי זית ביהודה ושומרון, בדגש על שטחי C ושטחים שקרובים לישובים ולגדר המערכת.
כך בעזרת החקלאת, ארגוני הטרור מקבלים עמדות תצפית וירי קדמיות, שצה"ל נמנע מלחשף שוב ושוב.
