בזמן שהמצב הבטחוני ביו"ש ממשיך להדרדר, הערכות כוחות הביטחון דווקא משתנה, ונראה שהמצב חוזר לאט לאיך שהיה לפני הטבח. האם הקונספציה הבטחונית השתנתה או שהצבא מנסה להשיג שקט באותן שיטות בהן פעל לפני המלחמה?
למרות הממצב הבטחוני הרע ביו"ש' שכולל פיגועי ירי חוזרים ונשנים, צעדות גדודי מחבלים חמושים בכפרים ובערים ופיגועי מטענים שלא פוסקים, צה"ל מתחיל לחזור להתנהלות שקדמה לטבח בדרום.
כך למשל, מחסומים שהיו סגורים במשך זמן רב נפתחים מחדש לתנועת ערבים.
לפני כשלושה שבועות נפתח מחסום פוקוס ביציאה לרמאללה לתנועת ערבים. המחסום היה סגור מאז תחילת המלחמה מסיבות ביטחוניות. התושבים באו להפגין במקום ומיד עם תחילת ההפגנה, הציגו שוטרי מג"ב לתושבים צו שטח צבאי סגור שהוטל על הצומת ודרשו מהם לעזוב את המקום. התושבים סירבו, ושוטרי המג"ב עיכבו שלושה מהם ששוחררו מאוחר יותר בשטח.
כשבוע לאחר מכן תושבי ית חג"י קיבלו הודעה בה נכתב שצה"ל יפתח לתנועה מספר צמתים באזור לתנועת ערבים, זאת למרות פיגועים רבים שהיו באזור. גם ציר גלעד נפתח לתנועת ערבים לפני מספר חודשים לאחר שהיה סגור לתקופה ארוכה מאז תחילת המלחמה.
לאחר שבתחילת המלחמה הוראות הפתיחה באש הוקלו משמעותית בגלל הבנת גודל הסכנה, לאחרונה הפתיחה באש מצומצמת שוב. קצינים סיפרו לקול היהודי כי בתחילת המלחמה אושר לירות למיידי אבנים בברכיים והדבר אפשר מלחמה משמעותית יותר בטרור הערבי אך ככל שעבר הזמן הוחמרו הנהלים יותר ויותר וכיום חזרנו למציאות של לפני המלחמה.
בישובים רבים התושבים הופתעו לשמוע על כך שהפועלים הערבים חוזרים לעבוד באתרי הבניה, והתושבים יוצאים למחות ולהאבק כנגד זה. קבוצת נשים מאפרת התארגנו למחאה כנגד הכוונה לפגוע בביטחון הושבים, והן מארגנות הפגנות כנגד המועצה והפועלים הערבים. על פי קבוצת "בידיים שלנו", הן הצליחו למנוע מספר פעמים את הכניסה של פועלים ערבים, וגם להשפיע על הקבלנים לנסות ולהחליף לפועלים יהודים.
בעמנואל ובבית אל התושבים גם כן יצאו למחות כנגד הכוונה להכניס פועלים ערבים, ובמקומות רבים אחרים החליטו התושבים שלא לאפשר לאף אחד להכניס ערבים.
בכתבה בערוץ 14 לפני כשבוע הסביר העיתונאי הלל ביטון רוזן את עמדת מערכת הביטחון, כפי שתובא לדבריו, אל הדרג המדיני. על פי ביטון רוזן, במערכת הביטחון רוצים לתת הטבות והקלות לאוכלוסיה הערבית ביו"ש. בין השאר בדמות הקלה בתנועת הרכבים ביהודה ושומרון, ופתיחת מחסומים מחסומים, הכנסת ערביי ישראל לערי איו”ש לטובת חיזוק הכלכלה והגדלת מכסת היתרי העבודה.
על פי "גורמים בטחוניים" אותם הביא ביטון רוזן, "במידה ולא יהיה שינוי במדדים אלו, ארגוני טרור שעד כה היו יחסית שקטים דוגמת החמאס, תנזים והתארגנויות נוספות יוכלו לגייס אליהם יותר בקלות אנשים ובכך להרחיב את מעגל הטרור, ומכאן זה יכול להוביל להסלמה חמורה שתחייב העברת כוחות סדירים גדולים מאוד של צהל כדי להגן על הישובים ביהודה שומרון ובבקעה, מה שיפגע במאמץ המלחמתי בזירות אחרות".
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
רק לפני כמה ימים, הכיר גלנט בפומבי במצב הביטחוני הקשה ביו"ש, אך אמר שלדעתו יש לפעול בכוח מועט ככל שניתן כנגדו.
בטקס שנערך ביום חמישי בקריה, הועלה אלוף פיקוד המרכז המיועד אבי בלוט לדרגת אלוף לקראת כניסתו לתפקיד בעוד כחודש וחצי. במהלך הטקס חשף שר הביטחון את התפיסה הבטחונית המופקרת שלו לגבי יהודה ושומרון.
הטקס נערך בהשתתפות הרמטכ"ל הרצי הלוי שר הביטחון יואב גלנט ובנוכחות חברי פורום מטכ"ל.
במהלך הטקס נאם השר גלנט: "במלחמה שאנו מנהלים לפיקוד המרכז יש משימה מורכבת מאוד" אמר גלנט, וחשף את תפיסת הביטחון שלו לגבי יו"ש: "היעד העיקרי שלה זה לוודא שאנחנו לא נגררים לכך שמרחב יהודה ושומרון יהפוך להיות הזירה העיקרית שלנו, ויש פה מספיק אנשים עם ניסיון שיודעים שזה יכול לקרות".
גלנט התייחס למצב הבטחוני המתדרדר ביו"ש בתקופת כהונתו של אלוף פיקוד המרכז היוצא יהודה פוקס, שבתקופתו ארגוני הטרור ביו"ש צברו נשק, יכולת ואנשים, והם מוציאים פיגועים רבים: "כמות כלי הנשק ביו"ש היא כזו שהיא מציבה אתגר בכל רגע, איפה שזרקו בעבר אבן יורים היום ברובה, ואיפה שזרקו בקבוק תבערה מפעילים מטעני נפץ רבי עוצמה".
