כיצד חברתו של גנץ זכתה לפטור ממכרז ענק?

הערב (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה  העוסק בהליכי הרכש במשטרת ישראל.

הדו"ח חושף שורת פגמים בהתנהלות המשטרה בפרשות רכש שונות אך הנקודה המעניינת ביותר בתקופה זו היא חשיפת הסיבה שבעטיה מונה גנץ לתפקיד יו"ר חברת הטכנוגולוגיה המימד החמישי.

הממד החמשי בראשותו של גנץ הציעה למשטרה לרכוש ממנה מערכת טכנולוגית מתקדמת אותה היא מפתחת. את פרשיית גנץ חשף כתב הארץ גידי וויץ.

עבור המימד החמישי מכירת המערכת למשטרה היה קריטי לצורך המשך התפתחות החברה וביסוסה כמשמעותית גם ברמה הבינלאומית.

לאחר שערכה המשטרה בדיקה בדבר התאמתה של התכנית החלו הצדדים בעריכת מו"מ. על פי המו"מ צפוי היה להיערך פיילוט של התכנה בקרב המשטרה ובאם הוא יצליח הרי שהמשטרה צריכה היתה לרכוש מהממד החמישי שירותי יעוץ והדרכ בשווי של 50 מליון ש"ח. את המהלך דחף וגיבה המפכ"ל אלשיך.

בשלב זה של מהלך העניינים, ראש מינהל הטכנולוגיות במשטרה נאלץ להבהיר לאלשיך כי אין בסמכותו להתחייב לרכש בהיקף שכזה ללא אישור ועדת הפטור במשרד האוצר, וכי הוא יכול רק להתחייב לפיילוט בעלות של 5 מליון שקל.

בעקבות ההסתייגות הזו התקיים דיון במשטרה בנושא הרכש מהממד החמישי. הדיון נסוב סביב צורת ההתקשרות והשאלה האם היא תיעשה באמצעות פטור ממכרז - כמו גם סביב דרך שילוב המערכת במשטרה. לאור חשיבות הנושא השתתפה בו סוללה של בכירים במשטרה.

אלא שבמקביל אליהם נכחו בדיון אנשים נוספים שנוכחותם לא הייתה מוכרחת וכאן תוקף מבקר המדינה.

בני גנץ, והמנכ"ל דורון כהן. הרושם הרב שמותיר הרקע הבטחוני של גנץ בדיונים כגון אלו הוא סיבה מרכזית שבגינה שכרה הממד החמישי את שירותיו. ואולם הנוכחות של גנץ בדיון שעוסק בפטור ממכרז לחברה שאותה הוא מוביל - אינה סבירה. דו"ח המבקר מתייחס לכך וקובע גם הוא כי לא היה מקום לנוכחות גנץ וכהן בדיון.

לפי המבקר, הדיון  "עסק בהצגה כללית של החברה, של המערכת ושל הפיתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים. בוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה הרי שדיון זה התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו מהדיון".

בסופו של דבר הממד החמישי קיבלה את הפטור. ועדת המכרזים אישרה את ביצוע הפיילוט בהשקעה של 4 מיליון שקל, ובסוף 2017 הוא יצא לדרך.

המבקר תוקף את העובדה שתהליכי בחינת המערכת והפיילוט נעשו רק רק עבור המערכת של הממד החמישי, תוך שהמשטרה לא פונה לחברות טכנולוגיה נוספות ולא מציגה להן מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית – ובכך עניקה יתרון מוחלט לממד החמישי.

המבקר מתייחס גם לנתונים שגויים אודות הממד החמישי שהופיעו בחוות הדעת שהוצגה בפני ועדת המכרזים על ידי המנהל הטכנולוגי במשטרה.

בין היתר נכתב בחוות הדעת שהחברה קיימת ארבע שנים, שיש לה חמישה לקוחות שהינם גופים בטחוניים ושמוצר מדף של החברה קיים כבר שנה וחצי. נתונים אלו היו שגויים. במועד המדובר (2016) החברה היתה קיימת שנתיים בלבד, ועסקה רק בפיתוח מוצר – ולא שיווקה או הטמיעה אותו.