וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי

את הפוסטים הבאים אני רוצה להקדיש בעז"ה לספר את הסיפור של עשרת החודשים האחרונים שעברו עלי במעצר, בחקירות ובבתי הכלא השונים וגם בשחרור, כולל תובנות שונות שהצטברו במהלך השנה המשמעותית כל כך שעברה על עם ישראל.

המטרה כמובן היא לא לשקוע בעבר ובזכרונות, ובכל זאת אני רואה ערך בסיפור מכמה סיבות: ראשית, גם ברגע זה ישנם עשרות יהודים שיושבים בבתי הכלא בתנאים קשים בשל 'חטאם' בכיסופים לגאולה, ומתמודדים יום יום באמונה ובגבורה. ועוד, הצדיקים גילו לנו שכל מעצר עניינו לשחרר מעצורים פנימיים (התקבעויות על דפוס פעולה מסויים, מחשבות של ייאוש או להפך מחשבות של 'כוחי ועוצם ידי', וגם של חוסר אמון בעצמנו ובכוח שלנו ל'הפוך את העולם היום!').

אני מקווה שבסיפור המעצר אני אוכל גם להמחיש את התחושה בדחיפות בשינוי עמוק ושורשי, וגם לשתף בלקחים ובכוחות שהמעצר נותן להמשיך ביתר שאת באופן מכוון ומדוייק יותר.

בשנה האחרונה השקיעו בדוברות של שירות הביטחון דרך ערוצי התקשורת השונים ושיתוף פעולה של גורמים מהציבור הדתי-לאומי באופן חסר תקדים כדי להכפיש ולייצר שנאה של עם ישראל נגדנו – נוער הגבעות, אוהבי הארץ וכל החולמים, השקעה שגם נשאה פרי בצורת לגיטימציה לרדיפה חסרת תקדים, עינויים, וסתימת פיות. ובכל זאת, דווקא מציאות זו הוכיחה שאפילו כשמפעילים את כל אמצעי שטיפת המוחות, עשרות ואולי מאות כתבות בלע, מיליוני שקרים ועשרות אלפי שקלים – "כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה", רובו הגדול והבריא של עם ישראל לא מתבלבל, תומך ואוהב, וזה רק סימן עבורנו עד כמה כשנשקיע את מרצנו בלדבר ובלספר בלי להיות 'נבהל להשיב', נוכל לחולל מהפכה של ממש, ולטעת רצונות וכיסופים איתנים בלב היהודים.

חפרתי יותר מדי עם ההקדמה, אבל זה היה בשביל להגיד שאני מרגיש שסיפור הדברים הוא קצת על דרך "דברי חכמים בנחת נשמעים", כשאנחנו יודעים להיות בנחת עם הלדבר, לא נבהלים מכל כתבה או מתקפת כתבות, יודעים לשתוק ורק אחרי זה גם יודעים לדבר, אז הם נשמעים. קיצ'ר אני מתנצל על חוסר הניסיון בכתיבת סיפור, אולי זה ישתפר עם הזמן...

עליתי בעלייה בשביל לכיוון תחנת משטרת צפת, לפי מה שהתפרסם בתקשורת המטרה של החקירה שאליה אני הולך היא לעצור אותי במעצר מנהלי. במשך כל השבוע האחרון הוציאו בדוברות השב"כ הודעות שונות, תדרוכים לכתבים שנועדו כדי להכשיר את השימוש במעצר מנהלי, ובכל זאת לא ממש האמנתי שזה יקרה, למה שירצו לתת לי מעצר מנהלי?

אני תמים כזה... אמנם 'ראיתי כבר הרבה' עם השב"כ והמשטרה, ראיתי בגבעות סיפורים שאנשים לא יאמינו בכלל שהם קרו, הפעילו נגדי חוקים שלא הופעלו מאז קום המדינה (פרשת 'המרגלים'), וכבר עשו עלי תקדימים משפטיים שעורכי הדין נפלו מהכיסא בתדהמה. ובכל זאת איך שהוא כל פעם מחדש אני תמים, לא מסוגל להאמין שהם כל כך מטורפים או רשעים או אולי סתם הזויים, אבל למה שיעצרו אותי במעצר מנהלי, מצד שני ככה אמרו בתקשורת אז אולי בכל זאת זה אמיתי?

בינתיים אני הולך למשטרה לחקירה שהזמינו אותי אליה. אולי אני אחזור בחצי שנה הקרובה ואולי לא... אבל אני מרגיש שהעבודה הנכונה עכשיו היא פשוט לא לחשוב - "בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת". הרי בסופו של יום אנחנו תמיד לא שולטים על החיים שלנו, וזה בדיוק הזמן להפקיד את ההגה בידיים של ה'. אם אני אספיק עכשיו בדרך לחטוף עוד איזה רבע התבודדות, כמה פרקי תהילים, בטוח שזה יועיל יותר מלהתחיל בהשערות ודמיונות מה העתיד הצפוי לי....

ברגעים האלו שבהם אתה מרגיש שפשוט אין לך שליטה על חייך, שלבחירות שלך אין משמעות ושבעצם כבר קיבלו את ההחלטות על גורלך ולך נשאר רק לשמוע מה הם תכננו, במקום שזה ירחיק מה', באופן קצת מוזר מתעצמת התחושה שאתה בידיים של ה'. הרי כל כך ברור שזה לא יתכן שהם אלו שמחליטים, כל כך ברור שאם הבירה דולקת כל כך - אז בוודאי שיש מנהיג לבירה. זו חוויה שמתעצמת עוד יותר במהלך החקירות או הלילות במרתפי השב"כ, בתוך כל החולשה הפיזית והנפשית יש ביטחון ברור וודאי שאני בידיים של ה'. אולי זו מתנה שה' נותן רק במצבים הכי קשים שפתאום הוא כל כך ודאי וכל כך קיים.

איך שהוא עם כל המחשבות האלו הגעתי כבר לתחנת משטרה, תחנת משטרת צפת. אני מכיר די טוב את התחנה הזו, כבר חצי שנה שאני מבקר כאן כל שבוע סתם ככה כדי להביע הזדהות עם העבודה החשובה שהם עושים, על פי הוראתו של אחד האלופים (אני כבר לא זוכר איזה מהם...), חוץ מזה שפעם בשבועיים בערך לוקחים אותי לחקירה בגלל שוטר שלא עודכן בשעות המעצר בית שלי, או סתם רכז מודיעין שנעלב שלא הגשתי לו קפה בביקור האחרון שלו בבית שלי. ככה זה – כשהחוק הוא עקום, אין פלא שעושי דברו אינם ישרים...

בדרך, כשעברתי במסדרון של התחנה כדי לעלות לקומה השניה לאגף חקירות ראיתי שוטר - בלש מימ"ר ש"י, עבריין מוכר שניסה להתחבא ממני, כנראה שזה סוד שימ"ר ש"י נמצאים פה, הרהרתי, מה כל כך סודי בזה? אולי הם רוצים לעצור אותי בסוד? בכל מקרה הם אנשי החוק כאן, ומן הסתם על פי החוק אני לא צריך לדעת על כך שהם כאן בבניין, חוק זה חוק אין מה לעשות, אז מרגע זה מבחינתי הוא לא קיים כאן, התעלמתי מנוכחותו וניגשתי לחדר החקירות.

החוקר אמר לי לחכות... חיכיתי, הצטיידתי בספר תהילים לדרך שישמש אותי בעוד כמה מאות 'חיכיונות' כאלו בחודשים הקרובים. אחרי איזה שעתיים הכניסו אותי לחקירה על זה שלפני שבוע דפקו אצלי שוטרים בבית בשעות החשכה ולא עניתי, הסברתי לחוקר שעדכנתי את המשטרה על כך שאני משנה את כתובת מגורי ואף מצורפת הקלטה בנושא, לא זו בלבד אלא שהמשטרה גם ידעה על כך ושלחה שוטרים למקום החדש שבו התגוררתי באותם ימים, ולכן החקירה הזו קצת חשודה, ומסתבר שעומדת מאחוריה איזו עלילה של המשטרה. טוב, אחרי החקירה אמרו לי שאני משוחרר ושאני אחתום על ערבות עצמית להתייצב בחקירות. ואז 'פתאום' צצו שוטרים מימ"ר ש"י שהודיעו לי שאני עצור ושמו עלי אזיקים. טוב, לא כל כך הייתי מופתע, אבל ציפיתי שיציגו לי צו מעצר ויאללה לכלא... הרי בסך הכל היה אירוע דרמטי במדינה, התקשורת סוערת והם צריכים להראות שהם עוצרים אנשים, אני די מוכר וזה מתלבש טוב לעצור את הנכד של הרב כהנא.

אבל הם תכננו כנראה משהו אחר, הם העלו אותי לרכב ולקחו אותי לדירה שבה התגוררתי (רח' קורצ'ק בצפת – פשוט, היתה איזו כתבת 'משלנו' בעיתון המטונף של המדינה, ש'הלכה' לראיין שכנים שלי ברח' אנילביץ' בצפת, שידעו גם לספר באיזה בית כנסת התפללתי כל ליל שבת. אמנם גם אנילביץ' וגם קורצ'ק היו בשואה, מפולין, ושניהם אפילו נחשבים לדמויות מופת ובכל זאת הם אנשים שונים, אחד מהם מתנוסס על רחוב בעיר העתיקה והשני בדרום העיר. אגב, לא התפללתי מעולם בבית הכנסת הזה, ביקרתי בו פעם אחת בלבד כשחיפשתי ספר מסויים ובדקתי האם הוא נמצא בספריה...) כדי לבצע חיפוש. הם הציגו בפני צו חיפוש חתום בגין חשד להצתה, מיותר לציין שלא נחקרתי מעולם על חשד זה, אבל בינינו למה זה רלוונטי? תפסיקו להפריע לשב"כ במלאכתו החשובה בדברים קטנוניים שכאלו!

כמעט לא הספקתי כלום וכבר נגמר המקום... המשך יבוא