בחשבון הנפש של סוף השנה מרגישים היטב שירדנו. התחלנו את השנה עם קבלות טובות, עם תחושת התעלות ותנועה של תשובה והתחדשות ועם תקוה לשנה טובה ומתוקה – והגענו לסוף, במובנים רבים, שחוקים ומרוטים. השיאים של חגי תשרי לא נועדו בשביל להשאר בשמים – את הכל צריך להוריד למציאות – והירידה מתחילה כבר בראש השנה, ירידה של ה' לברוא מחדש את העולם ולהוריד אליו נשמות. אף על פי כן, התקוה שהירידה תהיה כולה הגשמה ומימוש של האורות והקדושה לא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות שנשקפת אלינו בסוף השנה... ה'אנטרופיה' שחקה את הסדרים והקבלות הטובות, ההתיישנות עמעמה את ברקי החידושים, צרות קטנות (ואולי גם גדולות) פגעו בנו, בגשמיות וברוחניות, וגם אנחנו לא טמנו את ידינו בצלחת והתדרדרנו לכל מיני תאוות וחטאים, ה"י. איך מתמודדים עם תחושת הירידה?
כהכנה לראש השנה קראנו את התוכחה בפרשת כי תבוא. לא, כפי שניתן היה לחשוב, כדי להגביר את אימת הדין – אלא כדי לחתום את פרק הירידות של השנה, "תכלה שנה וקללותיה", ולהתכונן בשמחה לעליה הבאה עלינו לטובה, "תחל שנה וברכותיה". אך לפני שתתחיל העליה יש התייצבות – "אתם נצבים היום כלכם לפני הוי' אלהיכם". אם עברנו הכל, ואנחנו עדיין כאן לפני ה' – אולי הדברים שונים ממה שהיה נדמה. בתוך מה שהיה נראה כמו קו של ירידה והתדרדרות – מראש השנה עד לקצה המאכזב שלה, מ"ראשיכם" עד ל"חֹטב עציך" ו"שֹאב מימיך" – נכנס ממד של שויון. כאשר עומדים "לפני הוי' אלהיכם" ומקיימים "שויתי הוי' לנגדי תמיד" רואים שויון בכל שינויי הזמנים, הדורות והמעמדות – לכל אחד, בכל זמן ובכל מקום יש את עבודת ה' שלו, ו"כולם שוים לטובה".
ואחרי שמתייצבים, ומרימים קצת את הראש מכיוון הירידה, אפשר להתחיל לחוש שזו "ירידה צורך עליה": ראשית, אפשר להבחין שאליבא דאמת, גם בתוך הירידה הגלויה הסתתרה עליה סמויה – כשהתרחקנו מהאור והשפע שירדו בראש השנה שעבר התקדמנו אל האור והשפע העתידיים, שעוד לא היו כמותם בעולם. זו התקדמות 'טבעית', עם הזמן, וגם התקדמות שנצברת עם העבודה והנסיונות של השנה – עם כל כמה שאיננו מרוצים מהם. מעבר לכך, הירידות שלנו עצמן מעוררות עלינו רחמי שמים, לפתוח שער לתפילותינו ובאהבה – גם אם איננו ראויים לה – להרים אותנו מאשפֹת (בשנת תשפ"א). הבושה שלנו בחטאינו גורמת למחילה עליהם (ולהחשבת הירידה לעולם כמאמץ שבפני עצמו מבטל את תחושת "נהמא דכיסופא") וטעם התאוות שנפלנו אליהן לימד אותנו מה צריך לחפש בעבודת ה'. מקטנות המוחין שלנו עוד נצא לתובנות שלא הכרנו, והחבטות שספגנו, אולי עד פשיטת רגל, תגרומנה לנו לשנות כיוון – ההצלחה החדשה שלנו מתחילה מכאן! "תחל שנה וברכותיה!".
