גוש שילה מסתמן יותר ויותר בשנים האחרונות כמוקד תיירותי רב עוצמה הנשען על מוקדי משיכה רבים שהידועים מביניהם הם אתר משכן שילה המקראי המשלב את שרידי המשכן עם מצגות מודרניות רבות מעוף, מעיינות שופעים רבים הממלאים בריכות רבות חן, יקבים ובתי בד אשר שמעם וטעמם נישא למרחוק וכמובן נופי ארץ האבות רבי ההוד.
למי שחושב שמיצה את מה שיש לאזור להציע מסתבר כי גבעות הקסם של דרום השומרון עדיין גדושות באתרים ארכיאולוגיים, נופים מרחיבי דעת ואתרי מורשת וטבע הממתינים לעם ישראל לגלותם. לאחר הטיול הנפלא לפני מספר שבועות בו גילינו את צפונות האזור ממערב לשילה, שבנו אחוזי חבלי קסם לתור ולגלות את האזור המדהים ממזרחה.
את סיורנו אנו פותחים עטופים טליתות כחול לבן בבית הכנסת היפהפה של היישוב המתפתח עדי עד מול נופה החום של הבקעה המשתרע ממזרח לנו וגבעות השומרון עטויות ירוק העד ממערבנו. מדריכנו, מורה הדרך הירושלמי הנהדר יוסף שפייזר פותח בתודה נרגשת לתושבי עדי עד על האירוח החם, ומצביע אל הכביש בו הגענו, העובר מעל עמק שילה עטור הכרמים ומעורר סקרנות באשר לצפון מעבר לו, סקרנות אותה נספק היום.
באומרו זאת מוביל מדריכנו אל הגבעות הירוקות בין הכרמים אותם לומד לזהות כל מטייל מתחיל בנופי ארצנו, כרמי הזית והיין, צמחים החשובים כל כך לחקלאות הארץ והמשולבים בתרבותנו בקשר עמוק ממש כמו הקשר שלנו אל האדמה הקדושה הזו. דרכנו חיש קל מגיעה אל שוליו המזרחיים של עמק שילה וחושפת את העמק הפורה תחתינו ואת יישובי גוש שילה המשגשגים ומחדשים ימינו כקדם.
הצפייה אל הנוף המשכר מסיחה את הדעת וללא משים אנו מגיעים אל חורבת אסתונא הפרושה על גבעה קטנה שעל פסגתה חולש קבר שיח' בנוי אבני גיר לבנבן, ואשר עליו מאפילים שרידי שער עתיק הבנוי אבני גיר מסותתות לגודל עצום, שאורכן מגיע למספר מטרים, ומגלות כי גבעה זו צופנת באדמתה יותר מאשר ניכר במבט ראשון.
אנו מתכנסים בסמוך לקבר השיח', מבנה מלבני מאורך הבנוי על הציר צפון דרום, מצפונו קבוע פתח המבנה בעל דלת פלדה אליה נסמך עץ אלה אטלנטית אשר קוטר גזעו הענק מעיד על גילו המופלג, ואילו ענפיו הקצוצים ולבלוב מחודש סביב גזעו מעיד כי התאושש משרפה אשר איימה לכלותו לא מכבר.
מעל המבנה מתנוססת כיפה לבנה אשר צורתה הלא סימטרית ומלאת הגושים מלמדת על טיב הבניה הירוד, ומדרום למבנה גרם מדרגות המוביל למרבה הנוחות אל ראש הכיפה לתצפית הקפית על הנוף המרשים סביבנו.
למרות שגובה המבנה כשני מטר בלבד, השמש הנמוכה של שעת הבוקר המוקדמת מטילה שפע צל משובח בו אנו יכולים לפוש מעט וללמוד על המקום מפי מדריכנו. יוסף פותח את סקרנותנו באומרו כי היום ברוח העמיתים נצא לחקירה בשטח בעקבות מקורות כתובים אשר השתמרו בספריות ובמכוני המחקר, והראשון שבהם הינו הספר 'זרע אברהם' אשר לרב אברהם יצחקי בו מסופר על התרת עגונות בכלל ובפרט על צמד סוחרים יהודים בדרום השומרון אשר לא שבו לביתם מעמל יומם. יהודים טובים אשר יצאו לחפשם קיבלו מידע מערבים מקומיים כי הסוחרים נמצאו וגופותיהם מוטלות בבית הבד אשר בחורבת אסתונא. גופותיהם זוהו לפי שרידי בגדיהם והציצית, הובאו לקבורה יהודית ונשותיהם העגונות הותרו.
מקור נוסף לאתר זה הינו חוקר הארץ ויקטור גרן אשר בשלהי המאה ה19 הגיע לכאן ותיעד את ממצאיו, חורבות כפר ערבי, קבר שיח' בשם מוחמד הסמוך לאלה זקנה (למשמע התיאור קשה שלא להביט באלה הנסמכת אל מבנה הקבר כאילו הזמן עמד מלכת), טבלת אוזניים עליה חקוק משולש מעגל וריבוע מעל שער הכניסה (עדיין כאן מולנו...), כנראה עיטור בשימוש משני מכנסיה ביזנטית ממנו הוסר הצלב, מתחם מבצר שקדם לכפר אותו מסמנות אבני גזית גדולות, (ומבט נוסף אל הגדר סביב מתחם הקבר מגלה כי בבסיסה אכן מוצבות אבני גזית מרשימות).
ז'אבו ארליך ואיתן קליין מזכירים במאמרם, מערת קבורה עליה צלב במורדות הדרומיים, וממזרח לה שתי גתות, וכמובן בית הבד מצפון מזרח לקבר השיח'. לסיכום מדובר ככל הנראה על מנזר ביזנטי מבוצר היטב שעל חורבותיו נבנה כפר ערבי.
יוסף מזכיר כי ב'עמיתים לטיולים' כולנו חוקרים, ואכן אנו יוצאים לחקור ולאתר את האתרים עליהם שמענו לפני דקות מספר. כמובן שמערת בית הבד בו נמצאו גופות הסוחרים היהודים מושכת אותי ורבים מהעמיתים ראשית למדרון הצפוני. בדרכנו אנו חולפים שוב על פני מתחם השער הבנוי אבני ענק ובחינה מעמיקה מגלה כי מישהו עשה שימוש משני באבנים ענקיות אלו וחצב בהן אי אילו שקעים ששימשו ככל הנראה לצורך חקלאי. בסמוך לשער בגומחת סלע הנחבאת בסבך קוצי הקיץ מאתר ד"ר חזי הורן שרידי עמודים שהתגלגלו להם והשתמרו תחת מסתור הסלע מגלים מעט מפאר המתחם בתקופה הביזנטית ובסמוך אליהם בור מים.
חזי ממשיך וסוקר את המדרון ומזמן אותנו בצעקת הפתעה אל פתח מערה המגלה אולם רחב ידיים מאחוריו, אולם אשר בו מאתר חזי את שרידי מתקני בית הבד ששכן במקום ותואם את סיפורו של ר' אברהם יצחקי, וחולק תוך הדגמה את תפקידם של החציבות שנותרו בסלע הגיר בתהליך הפקת שמן הזית.
בנוסף, אנו מגירים זיעה רבה ומאתרים בדרום הגבעה מערת קבורה שמעל פתחה חצוב צלב, ושני גתות שמורות היטב, אך אולי את החקירה החשובה ביותר עשו אלו אשר בדקו בדקדקנות את הצל הקריר המוטל ממבנה קבר השיח', ומשמר היטב תקופות היסטוריות קרירות יותר.
אנו יוצאים שוב לדרכנו בין שיבולי חיטה מצהיבים המתחננים לקוצר, ועולים מעלה בחדות על הרכס מצפון מזרח, להגיר מעט זיעה ולחשוף שוב את נוף הארץ המרהיב המתפרש תחתינו. בראש הרכס ממתינה לנו הפתעה נעימה, דרך סלולה עליה אנו מרחיבים צעדינו למספר דקות ושוב אל תוך השטח אל חורשת אורני סלע ענקיים המפארים גבעה סמוכה בצמרות כדוריות המטילות עיגולי צל תואמים המספקים שפע צל מתוק למנוחה משיבת נפש מול הרי דרום השומרון מרוממי הרוח.
בעוד אנו נחים מגלה יוסף כי זו היא החורשה הטבעית המזרחית ביותר בארץ של אורני הסלע, עץ המחבב קרקע רכה כחוואר וקירטון וכמו שנראה בקרוב קרקע רכה זו שימשה כר נוח לחפירת מערות מסתור.
עידו מאושר נוטל את המיקרופון ומוביל את מבטנו סביב לתצפית הקפית, הר בעל חצור הגבוה בהרי השומרון ממערב לנו, מצפון אריאל ושילה, וממזרח עדי עד וקידה. הגבעה עליה אנו נחים נמצאת על קו פרשת המים הארצי וגשם היורד על מזרח הגבעה ימצא דרכו לים המלח, ואילו הטיפות המומטרות במערבה יזרמו לים התיכון. קו פרשת המים חולף גם בראש בית הכנסת של עדי עד בו התפללנו הבוקר, ושיפוע הרעפים שעל גגו מחלק את טיפות המים המומטרות עליו בין הבקעה וים המלח לנחל שילה הזורם לכיוון מישור החוף.
עידו, פעיל ותיק למען ההתיישבות חולק עמנו כי לפני זמן לא רב התגלו על גבעה סמוכה עבודות פיתוח, וחקירה בה השתתף חשפה כי ח'אלד - ערבי עשיר אשר עשה הונו בקנדה השקיע ממון רב בהכנת תשתיות באזורים אשר הוגדרו בהסכמי אוסלו כשטחי B אשר בהם רק אחריות ביטחונית ישראלית ולא אזרחית. מסתבר כי תשתיות אלו הפרוסות באתרים רבים בשומרון מיועדות להקמת יישובים ערביים חדשים אשר חלקם צופים מטווח קצר אל יישובינו ומהווים סיכון ביטחוני עצום שכן בתיהם יכולים לשמש כעמדות קידמיות לצלפים ותצפיתנים שיוכלו לגבות מחיר דמים כבד אם וכאשר יחפוץ בכך האויב.
כנהוג במקומותינו התגלגל העניין לבסוף לפתחו של בג"ץ אשר למרות הסיכון הביטחוני הכבד אישר בהחלטה מעוררת מחלוקת בניית יישובים ערביים אלו ואף פסק כי על צה"ל לאבטח את בנייתם. לטעמי החלטה המעידה על איוולת הסכמי אוסלו ועל הצורך הדחוף להחיל ריבונות, הלכה ומעשה על כל שטחי ארץ ישראל.
בלב כבד לנוכח אוזלת היד של הרשויות אנו ממשיכים לפסוע בין חורשות האורן אל מול נוף בקעת הירדן שמעליו מדרום קובת אנג'מה ומצפון הסרטבה החרוטי הבולט לו בואכה חורבת כולצון. בעוד אנו משתרעים תחת צל משובח של עצי פרי וממלאים ריאותינו בריח תאנים עז סוקר בפנינו יוסף את הידוע על האתר. ויקטור גרן מיודענו סקר את המקום אך גילה רק חורבות יישוב. ישראל פינקלשטיין בעת המודרנית גילה כמות רבה של חרסים מתקופת הברזל המעידים על יישוב בימי התנ"ך, ולפני כעשור ד"ר איתן קליין יחד עם פרופ' בועז זיסו מיפו את החורבה בה התגלתה מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא, הצפונית ביותר שנחשפה עד כה ומגלה את גבולו הצפוני של המרד. במערכת המסתור נחשפו קנקנים, סירי בישול וכלי אבן מקירטון אשר אינם מקבלים טומאה ומעידים בברור על יהדותם של המסתתרים, בנוסף שם האתר כולצון פרושו 'הנמלטים' מעיד גם הוא מה התחולל כאן.
ברחבי האתר נחשפו בורות בצורת פעמון התואמים בצורתם את אלו אשר נתגלו בגבעון וכנראה שימשו יקב תנ"כי, ואף מקווה טהרה תועד כאן.
כמו קודם כולנו חוקרים, וקבוצה גדולה של עמיתים יוצאת לחקור את מערת המסתור, אשר חשודה כי היא נגועה בקדחת המערות. ד"ר חזי הורן נותן הוראות בטיחות חשובות ומחלק דוחה חרקים לנכנסים למערת המסתור על מנת להפחית את סיכויי ההדבקות. השנה לדעתי מיציתי את הרפתקאות הוירוסים ואני מוותר על חקירת מערת המסתור וחובר לעמיתים הבודקים את הבורות הרבים הפזורים באתר ומנסים לאתר את מקומו של מקווה הטהרה המתועד ברישומי הארכיאולוגים, אך לאחר שעה ארוכה החום מתיש גם אותי ואני מצטרף לחוקרי הצל הקריר תחת עץ תאנה רחב צמרת.
עמוסי רשמים מחקירת האתר אנו אורזים צל בכיסים וניחוח תאנים בריאות ויוצאים חזרה אל עדי עד לסיום הסיור מלא החוויות, אך לא ממש, שכן ביום קיץ חם שכזה קשה שלא לעצור באחד המעיינות הסמוכים לרחצה ושעשוע בבריכות רחבות הידיים, ובאמת אני לא ממש מתפלא לפגוש רבים מעמיתי לטיול שחשבו על כך לפני וכבר ממתינים לי בבריכות הקסם של עמק שילה.
כתב וצילם: ירון בוצר
