אתמול למדנו, על מאמר חז"ל "ביו"ד נברא עולם הבא", ועל כך שחיתוך האותיות על ידי הפה מגיע מהחכמה.
כמו לכל דבר, גם לאותיות יש 'חומר' ו'צורה' – חיצוניות ופנימיות. כל מה שהסברנו אתמול על האותיות הוא צורת האותיות (פנימיות), אבל יש גם את החומר (חיצוניות) שהוא ההבל שיוצא מהלב.
כשההבל יוצא מהלב - הוא יוצא כקול פשוט (חומר), ורק אחר כך הוא מתחלק (צורה) לכ"ב אותיות שונות. הקול הפשוט הוא האות ה' שלא נשמעת ולא מורגשת. כיוון שהאות ה' היא חיצוניות העולמות (חומר) לכן אמרו חז"ל ש"בה' נברא עולם הזה".
נשאלת השאלה: הרי האות ה' שהיא ההבל הפשוט של האותיות היא ה' תתאה של שם הוי', וחז"ל אמרו שעולם הזה נברא בה' עילאה ודרשו את זה על הפסוק "כי בי-ה (ה' עילאה) הוי' צור עולמים"?
התשובה היא שהה' עילאה היא המקור לה' תתאה, ולכן על ידי ה' עילאה נמשך העולם הזה שנברא בה' תתאה.
ובפירוט יותר, שורש הה' תתאה הוא ביו"ד, אך היא יוצאת ומתגלית על ידי הה' עילאה שמפתחת את היו"ד (כמו שלמדנו אתמול), השפעתה של ה' עילאה מגיעה ללב ("בינה ליבא" כמו שאומר הזוהר), שממנו יוצא ההבל של האותיות.
גם בצורה, ה' תתאה דומה לה' עילאה - שתיהן מתפשטות לאורך ולרוחב, בה' עילאה ההתפשטות היא בהבנת והרגשת השכל, ובה' תתאה ההתפשטות היא המשכת מלכותו של ה' לכל העולמות – למעלה, למטה ולארבע צדדים, כי כל העולמות מתפשטים מהמלכות והדיבור של ה'.
(מעיר כאן אדמו"ר הזקן שהאותיות שמדובר עליהם פה, אין הכוונה כפשוטו שה' מדבר, כי לה' אין גוף. אלא שכיוון שאנחנו מגלים דברים על ידי דיבור גם הגילוי של ה' בבריאת העולם נקרא דיבור).
מחר בע"ה נמשיך ללמוד על כך שהעולם הזה נברא בה'.
