אתמול הסברנו שמדתו של יעקב - מידת הרחמים – בעבודת ה', היא לעורר רחמים על ניצוץ אלוקות שבתוכנו.
ידוע שיש שני סוגים של אהבה ויראה. יש אהבה ויראה שמגיעות מהתבוננות בגדולת ה', ויש אהבה ויראה שמגיעות מלמעלה במתנה מה'.
ברור שאין דמיון בין שני הסוגים, הסוג הראשון מגיע מהשכל הנברא לעומת הסוג השני שמגיע מה'. לכן הסוג השני נקרא אמת, ה' הוא אמת ו"חותמו של הקב"ה אמת", כל האמת של הנבראים לא נקראת כלום לגבי האמת שלו.
כיצד זוכים לקבל את האמת מה'? מבקשים, מעוררים רחמים על ניצוץ האלוקות שבנפש. כזכור הרחמנות היא מדתו של יעקב שמחבר בין כל העולמות ולכן הוא יכול להוריד את האמת של ה' לתוך העולם הזה.
אך גם צריך לבקש רחמים באמת ולא כל אחד יכול, בטח לא באמת כמו ה'. העצה לזה היא לתת צדקה. בצדקה מרחמים על מי שאין לו ונותנים לו חיים, כך גם ה' ירחם עלינו ויחיה אותנו באור החיים האמיתי שלו.
הלשון היא שזורעים צדקה והיא מצמיחה אמת. הפסוק אומר "אמת מארץ תצמח",ומסביר אדמו"ר הזקן שהארץ היא ארץ ישראל, ולכן הצדקה שמצמיחה הכי טוב את האמת של ה', היא צדקה שעושים עם תושבי ארץ ישראל, ועל ידי צדקה זו מעוררים את החסדים הכי נעלים וסתומים שיצמחו ויתגלו אלינו.
חזק וברוך 1 כ"ג אב תשע"ו 20:22 עומר