אתמול למדנו שההארה מה' יורדת בשני שלבים - בתחילה כללות ההארה יורדת לכללות תרי"ג מצוות התורה (לאדם הראשון שכלול מתרי"ג אברים), ובשלב השני ההארה יורדת ומתחלקת להמון מצוות והלכות פרטיות ולהמון נשמות שונות.
בגמרא כתוב "שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון" (יפיו של יעקב הוא כמו יפיו של אדם הראשון), כיוון שיעקב תיקן את החטא של אדם הראשון, וכמו שאדם הראשון היה כלל את כל הנשמות כך גם יעקב אבינו כולל את כל נשמות ישראל.
התורה נקראת אדם, כמו שכתוב "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", כי היא כוללת את כל החיות כמו האדם הראשון, על התורה נאמר גם "וזאת לפנים בישראל" ואין זאת אלא תורה, ולכן יעקב הוא מרכבה לתורה.
בתחילת האיגרת שאלנומה פרוש הפסוק: "ויקרא לו (ליעקב) א-ל א-להי ישראל"? הפירוש הוא שא-ל הוא שם של גילוי והמשכת ההארה מאור אין סוף למטה ולכן ה' קורא ליעקב 'א-ל' כי אצלו יש את הגילוי הגדול הזה.
מיעקב אבינו נמשך הארה לכל אחד מישראל שעוסק בתורה ומצוות שיוכל להתקשר להארה הכללית. ההארה הזו מתגלה במיוחד בתפילה כאשר היהודי מתאמץ לעלות מלמטה.
מחר בע"ה נלמד על ההארה הפרטית שיש לכל נשמה מישראל.
