היום מתחילים אגרת י'.
הפסוק אומר "חסדי ה' כי לא תמנו", לכאורה היה צריך להיות כתוב 'חסדי ה' כי לא תמו' - שהחסדים לא מפסיקים, ולא 'חסדי ה' כי לא תמנו' שמוסב עלינו. (התשובה תהיה בתניא היומי לג' באלול).
יש שני סוגי חסד שה' משפיע לעולם, 'חסד עולם' שהוא חסד מצומצם, ו'רב חסד' שהוא חסד אין סופי. (וההבדל ביניהם יובן מחר).
על התורה כתוב שהיא ניתנה מפי הגבורה, והיא נקראת עוז שהוא לשון גבורה. אך בפסוק כתוב "מימינו אש דת למו", מצד אחד התורה מגיעה מצד ימין – חסד, ומצד שני היא אש – גבורה.
ההסבר הוא שמקור התורה הוא חסד, התורה מגיעה בשביל להוריד את אור ה' לעולם, רמ"ח מצוות עשה נקראים רמ"ח אברים דמלכא, כיוון שהם כלים ולבושים להשפעת אורו של ה' לעולם.
אך השפעה זו צריכה להצטמצם בהרבה צמצומים בשביל להתלבש בתוך העולם, במתן תורה כאשר ה' התגלה ללא הגבלות, עם ישראל לא היו מסוגלים להכיל את האור ומיד פרחה נשמתם. לכן המצוות הם דווקא גשמיות, אפילו המצוות שבלב כמו אהבה ויראה שהם רוחניות הם מוגבלות, ואין זו אהבה אין סופית.
