לפעמים אני שואל את עצמי: לו החשמונאים היו נמצאים כאן במדינתנו כשיש לנו צבא ומדינה משלנו, איננו צריך להביס אמפריה יוונית מעטים נגד רבים. אלא אנו בני חורין בארצנו. -מה הם היו עושים?
האמת שאני קצת מתבייש מהם... ואז איזה ניצוץ פנימי, פח שמן טהור – מ"יחידה" שבנשמתי מתעורר ומעיז לחלום אולי... אולי... לא רק בימים ההם אלא גם בזמן הזה...
בחנוכה אני יושב ליד הנרות ואני קורא בספר מכבים:
"(לה) וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור. (לו) הן האויב ניגף לפנינו, ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'. (לז) וייקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדו על הר ציון. (לח) ויהי בראותם את המקדש כי שמם, ואת המזבח כי חולל, והדלתות שרופות באש והלשכות נהרסות, ועשב השדה צמח בכל גבולו מסביב. (לט) ויקרעו את בגדיהם ויזרקו עפר על ראשם ויתאבלו מאוד.
(מג) ויראו את מזבח העולה כי חולל, ויועצו לב יחדו כדת מה לעשות. (מד) ותהי העצה היעוצה לנתוץ את המזבח עד רדתו, לבלתי היות להם למכשול, יען כי חיללוהו זרים. וייתצו אתו. (מה) ויניחו את האבנים על הר הבית אל מקום פלוני אלמוני, עד אשר יקום נביא בישראל להורותם את אשר יעשון. (מו) ויקחו אבנים שלמות אשר לא עלה עליהן ברזל, ככתוב בתורת ה' ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון. (מז) וישובו לבנות את פרצי המקדש ואת כל אשר מבית להיכל, ויחטאו את החצר ואת כל אשר בו. (מח) ויחדשו את כל כלי הקודש, וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ואת שולחן הפנים. (מט) וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש. (נ) ויתנו את לחם הפנים על השולחן, ואת הפרוכת המסך על הארון, ותכל כל העבודה כאשר בתחילה. (נא) ויהי ביום החמישי ועשריםלחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. (נב) ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. (נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. (נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'". (מתוך ספר מכבים)
בחנוכה לאור הנרות אני מדמיין את גבורתם ואני מתרגש... ואני מתבייש...
בחנוכה לאור נרות החנוכיה שבאו אלי מתחת לעשרה טפחים כמו החכם שבא ל"הינדיק" מתחת השולחן להזכיר לי שעלי לשוב אל גדולתי כבן אהוב אצל השולחן של המלך ולהדליק את המנורה האמתית במקדש.
| בחנוכה לאור הנרות...
אני מדמיין לו הייתי פוגש אותך יהודה המכבי היתי מאוד מתרגש ומאוד.. איזה אומץ ואהבה למקדש היתה בלבכם.. ואנו...כאלה "חנונים"... אבל אתה יודע מה יהודה, אל תראה אותנו ככה, גם לנו היה מבצע אמיץ – בחנוכה – מבצע עופרת יצוקה - גם לנו יש חיילים אמיצים, ולא רק בעזה...
בא איתי לסיור בירושלים, יש לי כמה חדשות די משמחות לבשר לך: גם בנו יש כמה נקודות טובות, בא תראה, גם אנחנו בכל זאת קצת עושים לבניין המקדש: בא למדרגות של הכותל תראה מנורה מהממת, כבר יש גם שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת, וכמעט כל הכלים למקדש מוכנים במכון המקדש (נכון אתה צודק הם עוד לא במקום שלהם, אבל מתחמם...).
כן, החלום מתחיל לקרום עור וגידים- השנה זכינו בס"ד ליסד את ישיבת המקדש בירושלים שיושבים ולומדים את הלכות המקדש, ואפילו הבחורים התנסו בהכנת שמן זית טהור למנורת המקדש במשק אחיה בשילה. בנר חמישי של חנוכה מתקיים כנס מקסים של נוער למען המקדש שמיסד גרעיני לימוד בנושא המקדש -אם תרצה לבוא לעודד אותם, תתקשר: (0506562148 - אופס שכחתי שבזמנך לא היה פלפונים).
לא תאמין, אבל אפילו בעירנו יש כבר כהנים עם בגדי כהונה, שלומדים ומתרגלים את העבודה במקדש. ברוך השם פך השמן הטהור שבלב, שהדלקתם החשמונאים, ממשיך לדלוק! עוד מעט עוד קצת להרים רגלים מאמץ אחרון לפני ירושלים!!! ברך אותנו יהודה המכבי ברכת כהן שנזכה ללמוד מכם להמשיך באתערותא דלתתאלגאולת השכינה ובלב אמיץ ובעזרתך ה' יתברך אולי עוד נזכה בניך לבוא לדביר ביתך לפנות היכלך ולטהר מקדשך, ולהדליק נירות בחצרות קודשך. במהרה בימנו אמן!
ואז אפסיק להתבייש מכם החשמונאים!
אם המכבים זכו...אולי גם נזכה גם בדורנו... וחלום האלפיים שנות -לבניין המקדש עוד יתגשם! אמן
