אנחנו מתבוננים בחסדי ה' שעשה עימנו בדורות האחרונים ומודים מאוד, כל אחד בדרכו. אבל יש תנאי בלעדי שצריך לשמור עליו, והוא - שמירת קדושת מחנה ישראל.
הקדושה היא הערובה לקיומנו על הארץ הקדושה הזו. אם אין את זה, הארץ יכולה להקיא אותנו ח"ו, כמו שכתוב בתורה במפורש 'ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך'.
לצערינו הרב נכנסו בקרבנו הרבה טעויות בעניין. כדאי שנזכור כי אין לנו שום היתר לכך, צריך רק להוסיף שמירת הקדושה והטהרה. צריך לראות ולהראות איך זה הדבר הכי מתוק שיש בעולם!
עוד עלינו לדעת כי אנחנו נמצאים כעת בימים מיוחדים, ימים שמלמדים על הכוח המיוחד שלנו כיהודים, לצמוח מתוך מצבים של משבר וכאב.
מצד אחד, ביום הזיכרון לשואה אנחנו זוכרים את שש מיליון אחינו הקדושים הי"ד שנרצחו באכזריות ע"י הנאצים הארורים ימ"ש, והלב מתמלא ביגון ובצער.
בהמשך, ליבנו הומה בכאב ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שנרצחו בדורנו ע"י האויב הערבי ימ"ש. וכמו מעבר חד בין היגון של יום הזיכרון לימים של הודאה לקב"ה על הניסים הנפלאים שעשה אתנו בדורנו.
להשתדרג מבחינה רוחנית
זכינו וחזרנו לארצנו אחרי שנות גלות, זכינו ואנו רואים בעיננו את קיבוץ הגלויות. זכינו לניצחונות אדירים שלא יאמנו. עם ישראל קם מעפר השואה הנוראה, ממצב של שפלות ודיכוי, חוזר לארצו, מביס את האויב ומכריז בעצם קיומו: "לעולם לא עוד"!
בהמשך זכינו ושוחררו חבלי ארצנו. זכות מיוחדת יש לנו, לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל, ולגור בסמיכות לאבות ואימהות האומה. כמה מרנין את הלב לראות איך שבים בנים לגבולם! כמה משמחת ההתפתחות!
עם זאת, אנחנו יודעים שלא חזרנו לארצנו כדי לחיות ככל העמים חלילה. אלא, כפי שכתוב בתהלים: "וייתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו".
אנחנו מרגישים שעלינו להשתדרג גם מבחינה רוחנית. הזכות שנפלה בחלקנו לגור פה, מחייבת אותנו לא לשכוח את מורשת אבותינו. כמה גדולה האחריות המוטלת עלינו, לשים בראש מעייננו חיי קודש! לא לצרוך תרבות זולה ובזויה!
וכמה גדול הכאב של כל אחד מאתנו על תופעות של מתירנות, על הפרדת גדרי הקדושה והצניעות.
וכי בשביל זה חזרנו לארץ ישראל? בשביל לחיות חיי ריקנות ו"בוהמה" ו"תרבות הפנאי"? (כפי שרגיל מו"ר הרב ליאור שליטא לחזור שוב ושוב) כדאי לכל מי שרוצה להודות לה' שזכינו לחזור לארצנו, להישמר גם בקדושה ובטהרה שהיא הערובה לאחיזתנו בארץ, כמו שכתוב בסוף פרשת אחרי מות. הלוואי ונזכה כולנו להחשיב את קדושת מחנה ישראל כראוי, ולחיות חיים אמתיים של דבקות בה' יתברך.
