"אַתָּה סוֹמֵךְ עָלַי?"
"עָלֶיךָ? בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת! בְּעֶצֶם, רֶגַע... וּמָה יִהְיֶה אִם..."
* * * * *
חֹדֶשׁ אֱלוּל הִגִּיעַ!
הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וְזוֹ הִזְדַּמְּנוּת עֲבוּרֵנוּ לָצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה. רַבִּי זוּשָׁא מֵהָאָנִיפוֹלִי הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר כִּי בֶּעָבָר הָיְתָה חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה כְּרוּכָה בִּבְכִי וּמִסְפֵּד, צוֹמוֹת וְסִגּוּפִים, אוּלָם מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹלָם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב – הַדֶּרֶךְ הִשְׁתַּנְּתָה. מֵעַתָּה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לָשׁוּב הַבַּיְתָה, לָאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, גַּם אִם הִתְרַחַקְנוּ. אֶת הַדֶּרֶךְ לַתְּשׁוּבָה הַשְּׂמֵחָה הָיָה רוֹמֵז רַבִּי זוּשָׁא בַּחֲמִשָּׁה פְּסוּקִים, שֶׁרֹאשָׁם טָמוּן בְּאוֹתִיּוֹת הַמִּלָּה תְּשׁוּבָה:
בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מוֹפִיעַ הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, וְהוּא מַגִּיעַ לְאַחַר שׁוּרָה שֶׁל אַזְהָרוֹת שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת אַחַר מַגִּידֵי עֲתִידוֹת אוֹ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי 'כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים' כִּבְיָכוֹל. מְעוֹנְנִים, מְכַשְּׁפִים, מְנַחֲשִׁים אוֹ בַּעֲלֵי אוֹב – כָּל אֵלּוּ אוּלַי מְנַסִּים לְהַרְשִׁים אוֹתָנוּ בְּאֶמְצָעוּת פָּטֶנְטִים מַבְרִיקִים אוֹ אֲחִיזוֹת עֵינַיִם לְמִינֵיהֶן, אַךְ לְמַעֲשֶׂה אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. אֶת סִיּוּמָהּ שֶׁל הָרְשִׁימָה חוֹתֵם הַצִּוּוּי – "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ".
מַהִי תְּמִימוּת? תְּמִימוּת הִיא שְׁלֵמוּת. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁעַל הַקָּרְבָּן הַמּוּבָא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִהְיוֹת שָׁלֵם וּלְלֹא כָּל מוּם, כָּךְ הֲלִיכָה עִם ה' בִּתְמִימוּת מְבַטֵּאת אֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
רָשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ לַפָּסוּק מֵבִיא כְּהֶסְבֵּר אֶת צְרוֹר הַבִּטּוּיִים הַבָּא: "הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת, וּתְצַפֶּה לוֹ, וְאַל תַּחְקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל שֶׁיָּבוֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ". עַל כָּל בִּטּוּי בַּפֵּרוּשׁ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב מָדוֹר נִפְרָד... אָז נְנַסֶּה לְהִתְמַקֵּד בִּקְצָרָה בְּחֶלְקָם.
קַבֵּל בִּתְמִימוּת!
אֵין סָפֵק. לֵב לִבָּהּ שֶׁל הַתְּמִימוּת הִיא לָדַעַת כֵּיצַד לְקַבֵּל בְּצוּרָה נְכוֹנָה אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לִי בַּהֹוֶה. לֹא חָכְמָה לִשְׂמֹחַ בַּה' וּלְהוֹדוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר טוֹב לִי. בָּרוּר שֶׁאִם זָכִיתִי בַּהַגְרָלָה הַשְּׁנָתִית בְּאוֹפַנַּיִם יֻקְרָתִיִּים אֶהְיֶה שָׂמֵחַ. קַל יִהְיֶה לִי לְהָאִיר פְּנִים לָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבִי וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבַּלְתִּי. אֲבָל מָה קוֹרֶה לִי כַּאֲשֶׁר הַדְּבָרִים אֵינָם מִסְתַּדְּרִים כְּפִי שֶׁרָצִיתִי וְתִכְנַנְתִּי? כָּאן מַגִּיעַ הַנִּסָּיוֹן הָאֲמִתִּי, וְכָאן אֲנִי נִבְחַן הַאִם הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם ה' אֲמִתִּי.
לְהוֹדוֹת לַה' גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין וְלֹא כֵּיף לִי – זוֹהִי תְּמִימוּת. כָּאן מִתְגַּלָּה הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלִּי לַה' וְעַד כַּמָּה אֲנִי מְחֻיָּב אֵלָיו, גַּם וּבְעִקָּר כְּשֶׁקָּשֶׁה. אֲנִי עִם ה' בִּשְׁלֵמוּת, בֵּין אִם יֵשׁ לִי אֶת מָה שֶׁרָצִיתִי וּבֵין אִם אֵין לִי.
וּתְצַפֶּה לוֹ
אֲבָל הַתְּמִימוּת לֹא קְשׁוּרָה רַק עִם הַהֹוֶה. הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ הִיא חֵלֶק חָשׁוּב בַּתְּמִימוּת שֶׁלִּי. מְסַפְּרִים בַּהֲלָצָה אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: יְהוּדִי אֶחָד חַי לוֹ בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, טָרַח וְעָמָל לְפַרְנָסָתוֹ עַד שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה שָׁנִים הִצְלִיחַ לְהִתְבַּסֵּס. הוּא קָנָה בַּיִת נָאֶה, רֶפֶת עִם פָּרוֹת חוֹלְבוֹת נִבְנָה לְצִדּוֹ וּבְחֶלְקַת הַשֶּׁטַח שֶׁלּוֹ בָּנָה פֻּנְדָּק לְעוֹבְרֵי אֹרַח. יוֹם אֶחָד מַגִּיעָה אִשְׁתּוֹ הַבַּיְתָה וּבְשׂוֹרָה צוֹהֶלֶת בְּפִיהָ: "שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ הַשָּׁבוּעַ!". אֲבָל הָאִישׁ דַּוְקָא לֹא נִרְאֶה מִתְלַהֵב. "מָה? וְנַעֲלֶה כָּעֵת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? נִצְטָרֵךְ לִמְכֹּר אֶת כָּל מָה שֶׁרָכַשְׁנוּ וְצָבַרְנוּ...". פָּנָיו הִרְצִינוּ, וְאַחֲרֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הוּא פּוֹלֵט: "אַלְפַּיִם שָׁנָה הוּא לֹא מַגִּיעַ, דַּוְקָא בְּיָמַי הוּא צָרִיךְ לָבוֹא?...".
זוֹ כַּמּוּבָן דֻּגְמָה הֲפוּכָה לִתְמִימוּת. אֱמוּנָה תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ לוֹקַחַת אֶת בִּיאָתוֹ בִּרְצִינוּת וּבְצִפִּיָּה דְּרוּכָה. עַל הַבָּבָא סָאלִי מְסֻפָּר שֶׁבֶּגֶד חֲגִיגִי הָיָה מֻנָּח תָּמִיד בַּאֲרוֹנוֹ, מְיֻחָד לָרֶגַע בּוֹ יָבוֹא מָשִׁיחַ וְהוּא יוּכַל לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו עִמּוֹ. עַל הַזְמָנַת הַחֲתֻנָּה לִבְנוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הֻדְפַּס, שֶׁהַחֲתֻנָּה תִּתְקַיֵּם בִּרְצוֹת ה' בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, וּבְאִם חָס וְשָׁלוֹם עֲדַיִן לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ הִיא תִּתְקַיֵּם פֹּה, בְּבָרָדִיטְשׁוֹב... הָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ הָיָה מְסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו בְּהִתְוַעֲדוּיוֹת רַבּוֹת בְּאִחוּל לַקָּהָל, שֶׁעוֹד לִפְנֵי תֹּם הַהִתְוַעֲדוּת נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ לִירוּשָׁלַיִם "עַל עַנְנֵי שְׁמַיָּא".
לֹא תַּחְקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת
אָז אָמַרְנוּ עַל הֶעָתִיד מָה כֵּן. הֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ שַׁיָּךְ לַגְּאֻלָּה וְלַמָּשִׁיחַ. מָה שֶׁיּוֹצֵא מִכָּךְ הוּא, שֶׁמִּי שֶׁמְּצַפֶּה לַעֲתִיד הַטּוֹב יוֹדֵעַ גַּם מָה לֹא לְחַפֵּשׂ. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ תַּחֲלִיפִים אוֹ קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ כְּדֵי לִדְאֹג שֶׁהֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה מֻצְלָח יוֹתֵר. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֲלִיכָה בִּתְמִימוּת אַחֲרֵי ה' גּוֹרֶמֶת לִיהוּדִי שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת לָלֶכֶת אֶל חוֹזֵי עֲתִידוֹת לְמִינֵיהֶם. הֶעָתִיד שֶׁה' מְתַכְנֵן לִי הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה, אָז לָמָּה לִי 'לַחְפֹּר' וְלִבְדֹּק אוֹתוֹ?
לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הִבְטִיחוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, עַל פִּי תַּחֲזִיּוֹתֵיהֶם וְנִסְּיוֹנָם הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא יוֹלִיד בֵּן, אֲבָל ה' יִתְבָּרֵךְ מְלַמֵּד אוֹתוֹ אַחֶרֶת. "אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אֲבָל אַבְרָהָם מוֹלִיד". יִתָּכֵן וּלְמַזָּלוֹת יֵשׁ הַשְׁפָּעָה עַל הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁבּוֹ, אֲבָל יְהוּדִי אֵינוֹ חֵלֶק מֵהָעוֹלָם. יְהוּדִי הוּא חֵלֶק מֵה', "חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ", וְלָכֵן כְּלָלֵי הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת הָרְגִילִים אֵינָם חָלִים בְּהֶכְרֵחַ עָלָיו. "אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל".
אַתֶּם יוֹדְעִים? לֹא רַק מָה יִקְרֶה לִי מָחָר מְעַנְיֵן אֲנָשִׁים. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים סַקְרְנִים לְהַכִּיר אֶת עַצְמָם יוֹתֵר טוֹב, אֶת הָאֹפִי וְהַתְּכוּנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן הֵם הוֹלְכִים לְכָל מִינִי 'חֲכָמִים' שֶׁיְּסַפְּרוּ לָהֶם מִי הֵם. אֲבָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת אַחֲרֵי ה' אֵינוֹ נִזְקָק לַחִפּוּשׁ הַזֶּה. הוּא סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁה' נָתַן לוֹ אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַמְּיֻחָדִים לוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמִלּוּי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם.
בִּכְלָל, בָּרֶגַע שֶׁאוֹמְרִים לִי וְקוֹבְעִים שֶׁאֲנִי בַּעַל תְּכוּנָה מְסֻיֶּמֶת – חָכָם, רָגִישׁ אוֹ סוֹעֵר – אֲנִי מִתְקַבֵּעַ. אֲנִי מִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֲנִי כָּזֶה וְשֶׁיּוֹתֵר לֹא אוּכַל לְהִשְׁתַּנּוֹת. וּמִי אָמַר? לָמָּה לַחֲסֹם אֶת הֶעָתִיד הַטּוֹב? אוּלַי ה' יִתְבָּרֵךְ צוֹפֵן לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי? אוּלַי אֲגַלֶּה בְּעַצְמִי כֹּחוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ בִּי?
שֶׁנִּזְכֶּה לִתְמִימוּת עִם ה' – בַּהוֹוֶה וּבֶעָתִיד!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
