למה מצוות כיבוד הורים נמצאת בלוח הימני?
בשני לוחות הברית הלוח הימני מוקדש למצוות שבין האדם למקום. אבל המצווה האחרונה בלוח הזה, מצוות כיבוד הורים, היא לכאורה מצווה שבין אדם לחברו, ולא מצווה שבין אדם למקום. אז למה היא נמצאת בלוח הימני?
"נוח לו לאדם שלא נברא משנברא" היא לא רק מימרא חריפה של חכמינו, אלא היא גם תחושה פנימית ועמוקה של כל אחד. האדם נברא ונולד ללא שמישהו התייעץ איתו על כך, ומאז הוא חי מכח ההתמדה. האדם אף פעם לא החליט שהוא רוצה להיוולד, אלא הוא חי כיוון שכבר הוא חי, וממילא קשה לו להצדיק את החיים שלו, ולומר שטוב שהוא חי. האדם לא יכול להצדיק את עצמו כשם שהוא לא יכול להמציא את עצמו, וממילא יש בו תחושה קיומית שנוח לו שלא נברא.
אבל ה' ברא את האדם כיוון שהוא רוצה בו, וממילא ה' רוצה שהאדם ירצה לחיות, ולא יחיה בלית ברירה. כאשר האדם מכבד את הוריו כי כך ה' ציווה, הוא 'נזכר' שההורים שלו רצו שהוא יוולד, וה' רוצה שהוא יחיה. ה' גם מחיה אותו עכשיו, וגם נתן לו הורים שיולידו אותו וירצו בו, וגם ציווה אותו לכבד את ההורים בשביל לשים לב שהחיים שלו הם טובים ורצויים.
לכן כאשר האדם מכבד את הוריו כי כך ה' ציווה, הוא בעצם ממשיך לעולם את רצון ה', שרוצה שהאדם יחיה, ורוצה שהאדם יהיה מודע לכך שהחיים שלו טובים ורצויים, ולא יחיה בלית ברירה. לכן מצוות כיבוד הורים מופיעה בלוח הימני של שני לוחות הברית, בחלק של המצוות שבין האדם למקום.
במצוות שבת ה' מצווה את האדם להתענג, כלומר ה' רוצה שלאדם יהיה טוב, והוא יטעם מהתענוג האמיתי שאצל ה'. אבל בשביל שהאדם יתענג על ה', עליו לעזוב את המציאות בה הוא נמצא. עליו להשיב את רגליו מהשוק, ולא לעשות את חפציו או לדבר דברים שאינם קשורים לשבת, ורק "אז תתענג על ה'". כלומר ה' רוצה את המציאות הפנימית של האדם, המציאות של לעתיד לבוא, שבה העולם יהיה "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". אבל המציאות העכשווית של האדם לא מוארת על ידי מצוות שבת.
אבל ה' רוצה שהאדם יחוש שגם המציאות העכשווית שלו היא טובה ורצויה, ולא רק המציאות העתידית, ולכן לאחר מצוות שבת הוא מצווה אותו במצוות כיבוד הורים. האדם מכבד את הוריו על כך שהם רוצים אותו ושמחים בו עכשיו, במציאות העכשווית שלו, ולא באיזושהי מציאות עתידית. כך ה' מייקר את החיים של האדם, ומראה לו שהחיים שלו מוערכים, על ידי ההורים ועל ידי ה'. כך כאשר האדם מכבד את הוריו החיים שלו נעשים טובים יותר, וכמו שכתוב "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". בדרך מליצה אפשר לומר שעל ידי מצוות כיבוד הורים האדם חש שהחיים שלו מוערכים, ועל זה אמר הכתוב "כבד את אביך ואת אמך למען יעריכון ימיך"....
יש קווי דמיון רבים בין מצוות שבת למצוות כיבוד הורים: בשבת האדם מצווה לכבד את כניסת שבת ויציאת השבת, ולכבד את השבת על ידי לבושים מיוחדים ואוכל מיוחד לשבת. ככל הדברים האלה וככל הכבוד הזה כך האדם צריך לכבד גם את הוריו, שכן כך כתוב בשולחן ערוך: "איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא".
לפי דרכנו ההשוואה בין מצוות שבת לכיבוד הורים באה לומר שכשם שה' רוצה את המציאות העתידית של האדם, ומבטא זאת על ידי מצוות שבת, כך ה' רוצה גם את המציאות העכשווית של האדם, ומבטא זאת על ידי מצוות כיבוד הורים.
