מערכת בחירות למלך

בתקופת בחירות ניתן לשמוע, בין שלל הסיסמאות, גם אמירות על שינוי שיטת הממשל. מפלגה פלונית מבטיחה לפעול לשינוי השיטה בנקודה אחת, ומפלגה שניה מדברת על שינוי אחר. יתכן בהחלט שמדובר בשינויים טובים (בהנחה שאין זו רק תעמולה ריקה מתוכן), אך מן הראוי שדיבורים כאלה יעוררו אותנו לתת את הדעת מהי שיטת הממשל הרצויה לעם ישראל לפי התורה. הבה ונחשוב לא רק במי לבחור בתוך השיטה הקיימת אלא לחשוב מחדש על עצם השיטה.

שיטת השלטון וסמכויות השלטון בכלל – זהו נושא רחב מאוד בהלכה. אך במסגרת זו נתמקד בנושא המלך. נראה שבאופן טבעי אנו רגילים לשייך את המושג מלך לעבר הרחוק. פעם היו לנו מלכים, אבל כבר אלפי שנים שהמלך נמצא רק באגדות... כמובן שגישה כזו לא תפתח דיון רציני על מלכות כמשהו ממשי-ריאלי. אבל אם באמת חושבים מחדש על השיטה, חייבים לפתוח את הנושא הזה, תוך כדי 'ניעוּר' המושגים מדעות קדומות.

"שאם יזכה יבחין"

המושג מלך מעורר הרבה שאלות, חלקן עולות מההשוואה למלכות המוכרת מעולם האומות, מאז ועד היום (כן, גם היום יש מלכים, אפילו במדינות 'מערביות' מודרניות).

ראשית יש לומר שעצם ההשוואה אינה פסולה. כך נאמר בגמרא "לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם" (ברכות ט, ב). לאמירה הזו יש משמעות הלכתית-מעשית (כמפורש בגמרא), אבל בהקשר שלנו נוכל לראות בה גם הנחייה כללית שעלינו להכיר את מושג המלכות – ובכלל מושג השלטון, או "מדעי המדינה" – גם מתוך השוואה להופעתו בעולם האומות.

לאחר ההקדמה הזו, ברצוננו לדון כעת (ובמאמרים הבאים בע"ה) בשאלה איך בוחרים את המלך, וליתר דיוק: מהי הזיקה בין מינוי מלך בישראל לנבואה. לשאלה הזו יש השלכה ברורה על המציאות היום: אמנם בהחלט יכול להופיע מחר בבוקר נביא אמת, אבל בהנחה שאין לנו נבואה – האם ניתן בכלל למנות מלך בהעדר נביא, ואם כן, מהי הגדרתו של מלך כזה.

מי בוחר את המלך

הדיון מתחיל בפסוקי התורה ב'פרשת המלך' (דברים יז, יד-טו): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ... וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". התורה מדברת על מלך כזה "אשר יבחר ה'", אך כיצד אנו אמורים לדעת במי בחר ה'? התשובה הפשוטה מופיעה בדברי חז"ל "אשר יבחר ה' אלהיך – על פי נביא" (ספרי). אך מה קורה בהעדר נבואה?

נפנה לפירוש הרמב"ן. תחילה הוא מפרש שהמלים "אשר יבחר ה' אלהיך בו" משמעותם לבחירה על ידי נביא, ומייד הוא מקשה: "אם כן מה טעם להזהיר 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי', והשם לא יבחר בנכרי". כלומר, מה הטעם לצוות שלא לבחור באיש נכרי אם הבחירה אינה בידינו אלא רק ביד ה' דרך הנביא? לכן ממשיך הרמב"ן "אבל לדעת רבותינו יש בכתוב הזה תנאי נסתר. יאמר, שום תשים עליך המלך שיבחר השם בו אם תוכל לעשות כן שיענך השם בנביאים, אבל איש נכרי לא תוכל לתת עליך לעולם". כלומר, התורה רומזת לשני מסלולים בבחירת המלך: המסלול האחד, בחירה מפורשת של ה' באמצעות הנביא. והמסלול השני, בהעדר נבואה, שאז אנו הבוחרים, ולמקרה כזה נצרכת האזהרה במי אסור לבחור.

נראה שלשיטת הרמב"ן, מלך שנבחר על ידינו (בהעדר נבואה) הוא מלך לכל דבר ועניין. הרמב"ן עצמו מדגיש (בפסוק הקודם) שמינוי מלך הוא מצוה, וממילא עולה שהמצוה הזו יכולה להתקיים גם ללא נביא.

הבחירה בידינו

באופן פשוט, יש עדיפות ברורה לכך שהקב"ה בוחר את המלך, כמו התיאור של בחירת שאול המלך, ואחריו דוד המלך, בידי שמואל הנביא. במציאות כזו, אנו פטורים מהתחבטויות ולבטים מי ראוי להיות המלך, כי מי שיודע הכי טוב כבר מחליט עבורנו.

אולם יש גם יתרון מסוים במציאות שבה אין נביא. ניתן לתאר את נציגי העם (אולי "בית הנבחרים" או הסנהדרין) יושבים ו"שוברים את הראש" במי לבחור כמלך, מי יעמוד בראש האומה, ייצג אותה ויוליך אותה קדימה. במקרה כזה, אנו מתאמצים לכוון את דעתנו לדעת ה' – לנסות 'לנחש' במי הוא היה בוחר, כך שהבחירה שלנו תשקף את בחירת ה'. למעשה, כך אמורות להיות כל הבחירות שלנו בחיים האישיים!

אם באמת יתגלגלו הדברים בדרך הזו שמתווה הרמב"ן, יתברר ש"קלקלתנו היא תקנתנו" – דוקא העדר הנבואה המפורשת חושף בנו כוח בחירה והחלטה כזה שיכול לכוון לבחירת ה'. [המשך יבוא בע"ה]

פורסם לראשונה בעלון גל עיני