שוב ושוב מתנגשים נושאי יהדות עם החוק במדינת ישראל. בשבוע הבא ידונו שופטי בג"ץ האם להטיל איסור על בתי דין רבניים להוציא כתבי סירוב נגד בעלי דין הדורשים להתדיין דווקא בבתי המשפט הישראלים שלא על פי דין תורה.
הדיון כולו התעורר לפני כשנתיים בבית דין רבני בעיר אלעד, אז הוציאו הדיינים כתב סירוב נגד תושבת העיר שסרבה להתדיין בדין תורה בעניין סכסוך שכנים. הנתבעת פנתה לעמותת חדו"ש ("חופש דת ושוויון") ואלו פנו ליהודה וינשטין, היועץ המשפטי לממשלה בטענה, כי עצם הזמנת אדם לדין תורה לאחר שפנה לערכאות נוגדת את מהות הדמוקרטיה ויש לאסור זאת ולראות בכך עבירה פלילית.
וינשטין נענה לבקשתם תוך ימים ספורים ופרסם הנחיות שקבעו כי "פרסום כתב סרוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". עוד הוסיף היועץ המשפטי ואמר, כי "במקרים מסוימים יתאפשר אף לראות בהוצאת כתב הסירוב כעבירה של איומים או סחיטה באיומים.
רבני בית הדין באלעד נשארו איתנים בדעתם ולא ביטלו את 'כתב הסירוב' שהוצא נגד הנתבעת. בחדו"ש פנו בעתירה לבג"ץ שיבטל הוא את כתב הסירוב ואף ביקשו פסיקה עקרונית בנושא נגד כתבי סירוב בטענה כי אלו "יוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'. כצפוי, שופטי בג"ץ נענו לפיה וחיש קל הוציאו 'צו על תנאי' נגד בית הדין בכדי שינמק מדוע לא ביטל את 'כתב הסירוב'.
