"כיף לי לדעת שהכסף שלי הולך לחלות לשבת"

כשאוהד שמרי מחלק משכורות, הוא עושה זאת בחיוך רחב ובשמחה. כך גם נשאר החיוך על פניו כמעט במשך הראיון כולו, בו הוא מסביר בפשטות שוב ושוב כמה כיף להעסיק יהודים, על אף הקשיים. שמרי (36), קבלן בנייה ושיפוצים המתגורר במושב הזורעים כ-10 שנים הוא אב לארבעה ילדים ובעל תשובה.

לפני כעשור עזב עבודה מצליחה כמנהל בתחום השיווק והמכירות, וזאת לאחר שנתקל במקרה בו החברה בה עבד, סירבה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי אחד הלקוחות. עוד באותו היום החזיר את הרכב לעבודה והחליט לעזוב את התחום ולעבור לעסוק הבנייה. לאחר קורסים והתמחויות שונות, כיום הוא מתמקד בעיצובי גמר, ועובד בעיקר באזור הצפון.

בשיחה עם הקול היהודי הוא מספר על השמחה שבעבודה עם יהודים, ועל ההתעוררות לעבודה עברית, שמתחילה לחלחל לדבריו גם לאזור הגליל.

"אני רואה בזה נכס מאוד גדול לבוא ולהעסיק את החבר'ה שלנו, ואני קורא לזה לעבוד באמונה", הוא אומר, ומספר כי בתקופה האחרונה מגיעות אליו יותר ויותר פניות לעבודות דווקא בעבודה עברית.

"אני מאמין שחלק מהעבודה זה לא רק לבצע את המלאכה פיזית, אלא לבוא גם עם האמונה שלנו. לתת ללקוח את החיוך בבוקר, לשבת כל העובדים בארוחת צהריים ולברך כולם ברכת המזון בשולחן בבית. אתה רואה שהלקוחות, גם אם זה בתים פחות דתיים, נורא שמחים בזה. עשיתי עבודה בטבריה עם רצף יהודי והלקוחות לא מפסיקים להיכנס ולהגיד 'יו איזה יופי שאתה פה, תודה לה''.

אתה עובד קשה ויושב על הברכיים וכואב לך, ואתה כבר עייף בסוף יום עבודה, אבל אתה מכוון שהכל יהיה בקדושה ומתפלל על הכל תוך כדי עבודה. ברגע שאתה בא עם האמונה הזאת היא שוברת הכל, את הפחד של הלקוח, את חומרי הבניין שמתעכבים. אני ממונה על העבודה, ויש לי עובד שממונה על החיוכים", הוא אומר וצוחק.

"כיף לי לדעת שהכסף שלי הולך לחלות לשבת"

יצא לי לא פעם ולא פעמיים להתעסק בעבריינות בניין ולצערי חשתי את זה יותר בעבודה מול העובדים האחרים - חוסר אמינות בעבודה עצמה, שלא יחסירו ברזל, שהעבירו הארקה כמו שצריך".

שמרי מספר כי כאשר הוא מעסיק יהודים, הוא מגיע למצב בו הוא ממש שמח לתת משכורת לעובדים ולפרנס אותם.

"לפני תקופה התקשר אלי חבר שביקש שאני יעשה לו עבודה. הוא התחיל לספר לי שהוא לא כל כך משיג עובדים, ואמר לי שהוא אוסף חבר'ה מהמחסום בג'נין ומביא אותם לעבוד. אמרתי לו, תשמע, מה שאתה מפסיד ואני מרוויח, זה שכשאני משלם לעובד שלי, הערך המוסף שלי זה שאני יודע שהאדם לוקח את הכסף וקונה חלות לשבת, או חוסך לבר מצוה של הילד, או לתפילין.

אני באמת מאמין בזה וזה ממש משמח אותי. זה אולי ישמע קצת לא הגיוני אבל אני אוהב לשלם לעובדים שלי.

לפעמים כשאתה רואה מצוקה של אדם אחר קשה לך לחוש אותה עד שאתה לא מגיע למקומו, ונתקלתי בלא מעט מקרים שהתקשרו אלי חבר'ה ושאלו אם יש עבודה, ואמרו לי - אנחנו לא מצליחים לפרנס את הבית.

אתה מבין שיש פה מגזר שלם שיכול להעסיק גם שב"חים, וזה מוזיל לו את עלויות הבנייה והוא מציע ללקוח מחיר יותר טוב, אבל כשאתה רואה חברים שלך שאומרים לך תשמע אנחנו לא גומרים את החודש, זה כואב לך בלב. זה אנשים בעלי בתים שצריכים להתפרנס, אנשים עם ידיים טובות ורצון טוב וברוך ה' שאני זוכה לזה היום".

"צריך להפנים שהפרנסה שלך קצובה מראש השנה לראש השנה"

הקושי להשיג עובדים יהודים באזור הצפון, הביא את שמרי לבנות יחד עם חברים מערך של שיתוף פעולה עם קבלנים נוספים העובדים בעבודה עברית, וכך הם מסייעים אחד לשני לסיים כל פרוייקט על הצד הטוב ביותר.

"כשאדם רוצה לקבל שפע מאת ה' הוא צריך להבין שלשפע הזה צריכה להיות המשכיות דרכו. אחת התפילות שאני מתפלל, זה שבאמת הקב"ה יזכה אותי לפרנס משפחות בישראל. זה ממש משמח לשלם לתת משכורת, לתת חיוך עם הצ'ק ביד לאדם שביצע לי עבודה. כשאתה חושב על האחר אז הכל זורם".

על הקשיים הלא מועטים בתחום הוא מתגבר עם הרבה אמונה.

"יש הרבה מצבים שאני יושב ומבקש, אבא תחזק אותי בכל הקשיים בדרך. אתה עומד מול לקוח, ואתה אומר לו זה המחיר שבו אני יכול לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר, ואתה יודע שיכולת מתוך המכלול הזה להרוויח עוד 30 אחוז אם היית מעסיק כל מיני אנשים מפה ומשם ממקומות אחרים. אבל זו האמונה שהפרנסה שלך קצובה מראש השנה לראש השנה עד האגורה. ברגע שאתה משנה את הגישה הזאת אתה מצליח לא להיות חסום למה שאתה צריך לקבל.

אני באמת מאמין שבמקום שבו יש אנשים עם אמונה, אז הכל יותר נקי, והעבודה יותר טובה והעסק זורם יותר טוב. זה לא עניין של כסף אלא פרנסה זה רק עניין של אמונה. קשיים יש כל הזמן, אבל השאלה זו רק  הצורה שלנו לקבל אותם נכון".