שופטי בג"ץ פרסמו את פסק דינם בנוגע לעתירה שהוגשה כנגד חוק הגיוס והודיעו כי הם מבטלים את חוק הגיוס בתוך שנה. שמונה שופטים תמכו בביטול החוק, ואילו השופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט נגד הפסילה.
"הדיון החברתי התמידי בסוגיית שירותם של תלמידי הישיבות נוגע בקצות העצבים הרגישים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נמצא על סף רתיחה", כתבה הנשיאת העליון היוצאת מרים נאור בפסק דינה. "במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים בעת שנדרש להכריע בעתירות שעסקו בנושא גיוס תלמידי הישיבות. משהתברר בסופו של יום שאין בכוחו של חוק דחיית השירות להגשים את יעדיו ושאין באפשרותו למנוע את המשך הפגיעה בשוויון, קבענו בפרשת רסלר כי לא ניתן עוד להאריך את תוקפו וכי על הכנסת לחוקק מתווה גיוס חדש שיתחשב בקביעות השיפוטיות.
כיום איננו רואים מנוס מן הקביעה כי הסדר הגיוס החדש שקבעה הכנסת, תחת חוק דחיית השירות שבוטל בפרשת רסלר, אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם תנאיה של פיסקת ההגבלה. ההסדרים שנקבעו בו אינם מקיימים קשר רציונאלי למטרותיו של החוק.
אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת. בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש", כתבה.
השופט סולברג שבדעת מיעוט התנגד לפסילת החוק בשלב זה כתב כי "אמות המידה העדינות שהתווה בית משפט זה בנוגע לבחינת חוקתיות הסדרי הפטור מגיוס לבני הישיבות, הובילוני למסקנה כי טרם בּשלה העת להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה ההסדר שלפנינו אינו חוקתי ודינו ליבטל. הנגעים העיקריים שבחוק יכולים למצוא מזור, אם בדרך פרשנותו, אם באמצעות ישׂומו כדבעי, ובביקורת שיפוטית על היישום; טרם כלו כל הקיצין, עוד לא הגיעה השעה לעשות שימוש ב'נשק יום הדין' – ביטול פסיקתי של חוק שנתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת".
השופט יצחק עמית הציע פתרון אחר לפיו המדינה תיתן לחרדים פטור מלא מגיוס למספר שנים באמצעות הוראת שעה. לדבריו, מצב זה יעמיד את הצעיר החרדי כבר בהגיעו לגיל 18, בפני הברירה – עבודה או לימוד בישיבה, מה שצפוי להגדיל את מספר המשתלבים בשוק העבודה בגיל צעיר יותר.
לכן, לשיטתו של השופט עמית, בבוא המחוקק לעצב הסדר עתידי מידתי יותר, אף אין מניעה לקבוע הוראת שעה, למשך מספר שנים, המעניקה פטור מלא מגיוס לציבור החרדי. לגישת השופט עמית, הגשמת תכלית זו של שילוב החרדים בשוק העבודה – וכפועל יוצא הקטנת מֵמדי העוני בחברה החרדית, הגדלת התוצר הלאומי וחיזוק החוסן הכלכלי של המדינה – יש בה כדי להצדיק את הפגיעה הזמנית בשוויון.
תפלה לביטול הגיוס 1 כ"ד אדר תשע"ח 23:05 אבי