הכופר שהפך למאמין

היום (ראשון) הלך לעולמו אדם זרטל ז"ל, ארכיאולוג לארץ ישראל ולמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, חבר הקיבוץ 'עין שמר'והוא בן 79. זרטל הוא בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל.

זרטל ידוע בעיקר בעקבות מחקרו הארכיאולוגי, בו חשף מזבח יהודי עתיק בהר עיבל בשומרון. תפסנו לשיחה את בני קצובר, שמספר על היכרות רבת שנים, עם דמות מיוחדת שהחליטה ללכת על האמת שלה גם כשזה לא כל כך התאים לה.

"לראשונה יצא לי להכיר את אדם זרטל בשנת תשל"ח", מספר קצובר בשיחה עם הקול היהודי. "באותה תקופה התקיימו מפגשיםבין אנשי גוש אמונים לאנשי 'שלום עכשיו',ואת המפגשים אירח אז אדם זרטל, לימים פרופסור אדם זרטל", מספר קצובר ומוסיף כבדרך אגב שבאותם מפגשים למד כי אצל אנשי שלום עכשיו"ההומניזם המערבי הוא מין דת אלילית שנועדה להחליף את האמונה היהודית", כלשונו.

קצובר מספר כי במהלך המפגשים הוא למד להכיר שזרטללא לגמרי מזדהה עם אנשי 'שלום עכשיו' ומוסיף כי לאחר אותם מפגשים זרטל אףהגיע לבקר אותו בביתו שבשומרון. במהלך הביקור סיפר זרטל לקצובר כי הוא עוסק כעת בחקר ארכיאולוגיבאזור הר מנשה.

זרטל אמר לקצובר כיהוא לא מאמין בתנ"ך, אך הוא מתקשה להסביר ממצאים שעלו מהמחקר, לפיהם יש באזור כשבעה אתרים כנענים, ולפתע תוך זמן קצר בהיסטוריה, ישנה קפיצה לכשלוש מאות אתרים יהודים.זרטל מספר ששנים מתוך האתרים מעניינים אותו במיוחד.

האתר הראשוןהוא העיר ארובות מתקופת שלמה המלך, שמככבת שוב בתקופת המרד של היהודים ברומאים. העיר מוזכרת בספרי יוספוס פלאביוס כעיר שהשתתפה במרד, ואכן נמצאים בה ממצאים רבים הדומים לממצאים שנמצאו במצדה – העיר בה הסתיים המרד.

האתר השני שמדליק את זרטל הוא אתר 'הר עיבל'. הוא מספר כי כבר כמאה וחמישים שנה נערכים חיפושים רבים בהר אחרי שריד לאירוע של כניסת עם ישראל לארץ, אך לא מוצאים דבר. לדבריו, "הממצאים שנמצאו עד עתה, מוכיחים את שיטתי שאותו יהושע לא היה ולא נברא".

זרטל מספר כי בשונה מחוקרים אחרים, הוא מחפש לא בחלק הדרומי הפונה אל הר גריזים, אלא בחלקו הצפוני של ההר. שם מגלה זרטל גל אבנים גדול – מלא בשברי חרס שכולם רק מתקופת יהושע, והתופעה מושכת את זרטל.

זרטל חופר את גל האבנים, ומוצא מבנה מלבני ענק,עליו מפוזריםאפר שרוף ועצמות רבות. בשלב הזה מספר קצובר כי לא יכל להתאפק, "אמרתי לו 'נו, אולי מצאת את המזבח שבנה יהושע בכניסה לארץ! הוא מניף את היד בתניעת ביטול ואומר לי, 'אתם הדוסים כדאי שתנחתו – אין לארכיאולוג אלא מה שעיניו רואות' ", ציטט קצובר.

בהמשך החפירות חושף זרטל מבנה גדול של שבע על תשע מטר, בגובה ארבעה מטרים, עם קיר שעולה בצורה אלכסונית למרכז המבנה. בשלב הזה מספר זרטל לקצובר כי הוא ממש מתיסר. "אני משקיע פה כבר שמונה שנים מחיי, ואני לא יודע מה מצאתי. יש לי שתי בעיות שאני לא יכול לפתור – אין לי מבנה דומה בכל המזרח התיכון, ועוד בעיה היא שיש פה מבנה בלי דלתות ובלי חלונות".

באותם ימים מתארח זרטל בבית ספר שדה בשבי שומרון, שם מראה לו אחד המדריכים תרשים של המזבח שצייר אחד הפרשנים העתיקים של מסכת מידות, והציור דומה באופן "מדאיג" ל'מבנה' שמצא זרטל. זרטל נלחץ, הוא לוקח שני ציירים אל המבנה, ומבקש מהם להשלים אותו כיד הדמיון הטובה עליהם. שני הציירים מציירים את המבנה כשהם מוסיפים לו תקרה ועשן מיתמר, אך זרטל לא נכנע. "אני לא קונה את זה, אסור לאכיאולוג להסתמך על הסיפוריםשל התנ"ך,בשבילינו אלו 'סיפורי סבתא".

אבל הדינמיקה של הדברים גורמת לזרטללערוךבדיקה נוספת. הואשולח כשמונה מאות עצמות לבדיקת 'די אן אי', והתוצאות מהבדיקות מתחילות להכניע אותו.

| העצמות שנמצאו - כולם מבעלי חיים כשרים

כשקצובר מגיע לבקרו, מראה לו זרטל מסמךשל חמישה עשר סעיפים מפורטים, שכולם תואמים את האמונה וההלכה היהודית באופן מושלם. מאה אחוז מהעצמות הם של בעלי חיים כשרים, תשעים ומשהו אחוז הם של זכרים בני שנה שיותר אופיניים לקרבנות. תשעים ומשהו אחוז מהעצמות נשרפו באש גלויה. גם כשצולים בשר לאכילה הרי שהאש חורכת את העור והבשר אך היא אינה מגיע לעצמות העצמות השרופות מוכיחות כי הבשר נשרף עד כלות, סימן מובהק של קרבן 'עולה'. בנוסף, החוקרת מהמעבדה כותבת, שמעולם לא נתקלה במקבץ כה גדול של עצמות, שאין בו שום עצם של חיה טמאה.

זרטל טוען כי מדובר בהוכחה מדעית לקיום מעמד הר סיני. "אמרתי לך שלפי רוב ה'אסכולות המדעיות' עם ישראל כפי שהוא מוזכר בתנ"ך לא היה ולא נברא", מספר זרטל לקצובר. "מה הם כן היו - שבט בדואי קטן שהסתובב ברחבי ארץ ישראל כשמונה מאות שנה, ואימץ לעצמו מנהגים שונים מעמי כנען". זרטל מסביר כי הממצאים שנחשפו סותרים לגמרי אתתיאורית'השבט הבדואי'. "באותה תקופה לא היה פה עוד עם אחד ששמר על המנהגים שעולים מהבדיקה", הוא אומר.

לדברי זרטל הממצאים מוכיחים על התרחשותו של מעמד הר סיני. "הדברים לכאורה קרו פחות מחמישים שנה אחרי מעמד הר סיני, ואי אפשר להגיד לאנשים שהם צריכים לעשות טקס עם כל כך הרבה פרטים, בגלל התגלות אלוקית שהייתה לפני כל כך קצת זמן, אם לא הייתה כזאת", טוען זרטל."הרי חלק מהאנשים עוד חיו באותה תקופה, וגם מי שלא חי הרי שאביו או מקסימום סבו היה אמור לספר לו על כך. אם זה לא קרה אין סיכוי שהם היו מאמינים. בנוסף סיפר זרטל לקצובר כי 'ההסטוריונים' מתארכים את'שבט הבדואים' רק כמאתיים שנה מאוחר יותר.

בנוסף על הראיות שעולות מבדיקת ה'די אן איי' חושף זרטל ממצאים נוספים מהמזבח התואמים את ההלכה היהודית.כל האבנים במזבח אינם מסותתות, דבר שקיים רק בתורת ישראל, ועוד שהקיר שעולה באלכסון (כבש) בתחליף למדרגות,גם הוא המצאה יהודית שלא נמצאת אצל אף עם אחר.

| "היום הזה נהיית לעם"

זרטל התפעל מאוד מהגילוי והסביר כימדובר במקום ההתהוות של העם היהודי. זרטל אף מצטט מספר יהושע את תיאור האירוע על ידי יהושע בן-נון, "היום הזה נהית לעם".

קצובר מספר כי בעקבותהגילוי זכה זרטל לגדולה, ונעשה לראש החוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה. זרטל אף כתב ספר על המחקר, לספר הוא קרא בשם'עם נולד' ובו הוא כבר מכנה את חביריו 'מכחישי המקרא'.

מנגדמספר קצובר כיחביריו של זרטל בקהילה הארכיאולוגית לא סלחו לו על כך ששבר את כל תפיסות העולם שלהם, והם "כמעט בלעו אותו חי". "פעם אחת הוא הגיע אלי עם כתבה של נחום ברנע" מספר קצובר.המאמר נשא את הכותרת 'הזבח והרווח', ומסופרבו כיצד אני שכנעתי את זרטל, לפברק ממצאים של שורשים יהודייים תמורת בצע כסף".

קצובר מספר כי לאחר הגילויים התיידד זרטל עם אנשי ההתנחלויות, והוא אף הביא את אנשי קיבוצו -'עין שמר' לבקר באלון מורה, וביקש מתושבי הישובלערוך סיורים באזור לאנשי הקיבוץ.