האדמו"ר מהקיבוץ

במבט ראשון, דמותו הייחודית של הרב ישראל פרידמן בן-שלום, האדמו"ר מפאשקאן, הייתה דמות שנדמה כי היא איננה מהעולם הזה. מצד אחד הוא היה בעל תואר דוקטור להיסטוריה יהודית, ומרצה לשעבר באוניברסיטאות תל-אביב ובן גוריון, מצד שני קיבוצניק שהשתייך לתנועת 'השומר הצעיר', מצד שלישי יהודי דתי חובש כיפה סרוגה שבניו מקימים את 'הקיבוצים העירוניים', ומצד רביעי אדמו"ר בעל לבוש חסידי.

אולם דווקא מבט מעמיק על מסכת חייו והנהגותיו מלמד על כך שדמותו אפשרה ליהודים רבים בדורינו, להתנתק מההגדרות המגזריות והלבושים החיצוניים, ולהתחבר דרכו לקדושה פנימית.

הרב בן-שלום נולד בעיירה בוהוש שברומניה בשנת ה'תרפ"ד לאביו רבי יצחק בנו של רבי משה יהודה לייב מפאשקאן ולאמו שהייתה בתו של רבי מנחם מנדל מבוהוש, והוא נקרא על שם סביה של אמו, בעל ה'פאר ישראל' מבוהוש. הוא היה נצר לשושלות אדמור"י רוז'ין, ויז'ניץ ועוד.

כבר משנות ילדותו המוקדמות, למד תורה ממלמד פרטי, ועת הגיעו לנערות למד עם סביו רבי מנחם מנדל מבוהוש שהפך לרבו המובהק. בגיל 18 פעל כמדריך בקן של 'השומר הצעיר' שפעל בעיירה בוהוש ושם פעל בקרב בני ובנות חסידי סבו שהצטרפו לתנועת הכפרנית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחה המשפחה לבוקרשט הבירה, ובמהלך שהותו שם הגיעה לעיר משפחתו של האדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר בעל ה'אמרי חיים'. באותה עת הוא פגש את צפורה, אשתו לעתיד, בתו של ה'אמרי חיים' מויז'ניץ.

לאחר המלחמה, עלו שניהם לארץ ישראל במסגרת העלייה הבלתי לגאלית שאורגנה אז. בארץ הם התחתנו והצטרפו הקמת הקיבוץ 'רשפים' שבעמק בית שאן המשתייך גם הוא לתנועת 'השומר הצעיר'. בקיבוץ רשפים הם התגוררו כח"י שנה והרב ישראל עבד שם במגוון תפקידים שכללו רעיית צאן, רפתנות ומזכירות הקיבוץ, כמו גם תפקידי חינוך במסגרת עליית הנוער.

מחלתו של בעל ה'אמרי חיים' גרמה לכך שרעייתו עברה לבני ברק לסעוד את אביה עם שני ילדיהם הקטנים כחצי שנה, כאשר לאחר מכן היא סירבה לחזור לקיבוץ החילוני, והתיישבה בקיבוץ סעד. במשך כשנה וחצי החזיק הרב ישראל בתפקידיו בקיבוץ רשפים, עם שני בניו הגדולים שנותרו עמו, כאשר המשפחה מתאחדת רק בשבתות, ולבסוף התאחדה המשפחה בקיבוץ סעד.

בגיל 40 פנה הרב ישראל ללימודים אקדמיים ורק בשנת תשמ"א בהיותו כבן 55 קיבל את תואר הדוקטורט שלו, כאשר הוא ממשיך ללמד הרבה אחר יציאתו לגמלאות. לפני כ-15 שנה עזב את האקדמיה ואת קיבוץ סעד ועבר להתגורר בקהילת 'בית ישראל' שהקים בנו בשכונת גילה בירושלים, תוך שהוא מלמד במכינה הקדם-צבאית בשכונה, ובישיבת ההסדר בנתיבות שהקים בן נוסף.

בשנותיו האחרונות הוא החל לערוך 'טישים' בימי ההילולה של אבותיו ובמועדים נוספים, כאשר הוא מקפיד ללבוש מעל הכיפה הסרוגה את הלבוש החסידי כמנהג אדמור"י בית רוז'ין.

הרב ישראל פרידמן בן-שלום נלקח לבית עולמו לפני כשבוע ביום שני ה' באייר, והוא בן 94, ונקבר בחלקת בית רוז'ין בבית העלמין 'נחלת יצחק' בגבעתיים. על פי צוואתו לא נישאו הספדים בהלוויתו.