אמנם לא הוזמנתי לטקס באופן רישמי אבל ידוע שהרבי הוא ראש העיר ושלוחו של אדם כמותו, ולכן החלטתי להשתתף בטקס באופן של "לכתחילה".
בדרך קפצתי לתדלק את האופנוע, ובירידה לכיוון הראמג'לה הכובע עף באוויר. אני מסתכל אחורה ורואה שיירה של ריקשות ומבין שהכובע כנראה הולך להצטרף לרשימת הזיכרון... השיירה עוברת והנה הכובע בריא ושלם אם כי לא הכי נקי.
באיחור מה אני מגיע לרויאל קפה, עם נר נשמה ביד, והמקום עמוס ביותר ממאה ישראלים, ובקושי אני מפלס לעצמי דרך...
ברקע בחור מוכשר בשם רון שמנגן שירי נשמה מענייני דיומא... אכן מעמד מרגש לראות את כולם באחדות אחת פשוטה, ויחלתי בליבי שנזכה להרבה ערבים כאלו בנסיבות יותר שמחות.
ניגש אלי אחד ממארגני הטקס וביקש שאומר קדיש לאחר השיר הבא.
בפתח דברי ציינתי שאני שמח לראות את כל החברים, וסיפרתי על דוד מזרחי, דוד של אמא שנשרף בטנק במלחמת יום הכיפורים, וסבא רבה הרב יעקב מזרחי זצ"ל שהיה חבר כנסת, קיבל אישור להיכנס לשטחי האש והצליח למצוא שרידים מהגוף ומהתפילין ולהביאם לקבר ישראל.
הזכרנו גם את השליחים הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג מבית חב"ד במומבאי, שנרצחו לפני עשר שנים בפיגוע טרור רצחני. ואת השליחה מבית חב"ד דלהי מרת מירה שארף, שנרצחה במלחמה בדרום.
הזכרתי בנקודה אחת, שאל לנו להנציח את הטראומה, אלא לפרוץ קדימה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר...
אמרתי קדיש דרבנן לעילוי נשמת כל הקדושים, כשכולי צמרמורת לשמוע את עניית ה'אמן יהא שמיה רבא' על גדת הגנגס.
נפרדתי מכולם בהזמנה לקידוש וסעודה בליל שבת הקרוב, ושאני נאלץ לזוז כי הערב יום הולדת לאישתי היקרה שולמית רבקה, שאני רוצה להודות לה על כל המסירות נפש בפשטות שהיא נותנת פה. מזל טוב מזל טוב
ושנזכה לתחיית המתים ולגאולה שלימה בקרוב ויהפכו הימים האלו לששון ולשמחה משיח נאוו.
שמואל שולי אדל טובה ודבורה לאה מחכים לכם בבית חב"ד רישיקש
לשמואל, שולי , אדל טובה , דבורה לאה 1 כ"ב אייר תשע"ח 14:08 יחי המלך המשיח