ימים ספורים לאחר השלמת פינוי עמונה ומימוש פסק הדין של בג"ץ בפרשה זו, מגישה תנועת רגבים עתירה נגדית, ראשונה מסוגה, כנגד מאחז פלשתיני בלתי חוקי של שבט הרמאדין, שהוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית בין כביש 55 ליישוב אלפי מנשה במערב השומרון – באיזור בו בוצע רישום מקרקעין בטאבו.
העתירה מופנית בעיקר כנגד הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון, שמתוקף תפקידו ממונה על ניהול 'הרכוש הממשלתי' ובתוכו אדמות פרטיות שנמסרו לניהולו על פי צו רכוש ממשלתי.
עד היום, העתירות הבולטות שהוגשו על ידי ארגוני שמאל בנוגע לבניה ישראלית בלתי חוקית, בהן הורה בג"ץ על הריסת המבנים, כמו בעמונה, תשעת הבתים בעפרה, נתיב האבות, מגרון וגבעת אסף - היו במקרים של בניה על קרקע פרטית, המדורגת ברף הגבוה ביותר של סדרי העדיפויות לאכיפה.
מאידך, כל העתירות שהוגשו מצד ימין, בעיקר על ידי עמותת רגבים, בנוגע לבניה פלשתינית לא חוקית ביהודה ושומרון - עסקו במבנים שהוקמו על אדמות מדינה או על קרקעות שאינן רשומות, וזאת מאחר ורוב המקרקעין ביו"ש אינם רשומים בטאבו. ברוב המקרים, בג"ץ דחה או מחק את העתירות, לאור סדרי העדיפויות לאכיפה עליהן הצהירה המדינה.
כבר לפני כארבע שנים, פנתה תנועת רגבים למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק במאחז שהלך והתפתח באין מפריע, אולם רק בחודשים האחרונים, בעקבות השלמת מחקר שבוצע בנידון, הבינו בארגון כי 14 בתי מגורים במאחז הפלשתיני נבנו על מקרקעין בבעלות יהודית פרטית, של חברת הימנותא. עורך הדין אריה ארבוס המייצג את תנועת רגבים, מדגיש בעתירה כי במנהל האזרחי אף לא טרחו להוציא צווי הריסה כנגד אותם מבנים.
"מדובר כאן במקרה מובהק המהווה תמונת ראי מדויקת למקרה של היישוב עמונה. מאחר וכולם שווים בפני החוק, בג"ץ יצטרך לפסוק במקרה זה בהתאם לפסיקתו המחמירה בפרשת עמונה ולהורות על הריסת המאחז הפלשתיני", אומרים בתנועת רגבים.
"בג"ץ יצטרך לתת את הדעת גם לאפשרות בה יתברר כי המאחז הוקם בהסכמה ממשלתית או גוף רשמי של המדינה, ולפיכך יתכן והוא עומד בקריטריונים של חוק ההסדרה. במקרה כזה המדינה תידרש לפצות את החברה היהודית שרכשה את הקרקע ולהסדיר את המקום בהתאם להוראות החוק החדש".
