חובתנו לדון על תוכן הליבה

שוב רועמת מכונת התעמולה התקשורתית כנגד החינוך החרדי ותקצובו, תחת מסוה של 'דאגה' לציבור החרדי ול'ילדיו המסכנים', שלא לומדים את מקצועות הליבה כפי שדורש משרד החינוך, ובשל כך לא יזכו ל'השכלה' ולאפשרות שווה לצאת לשוק העבודה. ושוב מוצאים את עצמם נציגי הציבור החרדי מסבירים, שמדובר בהסתה ובשקרים, שבאמת אנחנו מקבלים הרבה פחות ממה שמגיע לנו על-פי חוק, שאנחנו מקופחים ושממילא לא בקשנו מימון מלא, אלא חלקי, וגם את זה רוצים לקחת מאתנו.

מאד מפתה להציג את המספרים ולהטיח בפני מתנגדינו, כי הם שוגים בחישוב ואינם מודעים לנתונים. אבל דומני שבעשותנו זאת, אנחנו מחמיצים הזדמנות פז שנקרית בדרכנו להעמיד בגאון על קדמת הבמה הציבורית את היסודות האמיתיים שעליהם בנויה היהדות החרדית, ולהעביר את הכדור למגרש של החילונים, שהם יצטרכו לתת הסברים, ולא אנחנו.

הרי מוסכם על הכל, כי הציבור החרדי הוא היחיד במדינה, אשר מנהיגיו הם בראש ובראשונה אנשי חינוך, אנשים ששקדו עשרות רבות של שנים על טיפוח הדורות הבאים, על התווית דרך חינוכית, אנשים שגדלותם נמדדת בעיקר על-פי יכולתם ללמד תורה לרבים. לתופעה זו אין אח ורע בשום ציבור אחר. ממילא מובן, כי עוד לפני שניגשים לנושא הערכי, אפילו מי שמסתכל מבחוץ אמור להבין, שיהיה זה מגוחך להשוות את שיקול דעתם של גדולי ישראל לזה של אותם פוליטיקאים ריקים מכל תוכן, המתימרים לדאוג לנוער החרדי יותר מאלו, שאת כל חייהם הקדישו עבור אותו נוער. רמת לימודי החול הנצרכת לתלמיד נקבעת לפי שיקול דעת רחב ומעמיק, שגדולי התורה שוקלים בפלס שבידיהם, איש איש לפי דרכו ובהתאם לציבור בראשו הוא עומד.

אבל השאלה שחייבת להשאל היא אחרת לגמרי – מהי באמת אותה ליבה, אותם לימודים שכל תלמיד מוכרח לדעת במדינת ישראל, ולפי איזה מדד מחליטים על כך. הרי אין ספק, שאותם אלו שקבעו, שאנגלית ומתמטיקה ניצבים בראש סדר העדיפויות – אלו הם אנשים, שסולם הערכים שלהם בנוי כך, שהיכולת להרויח כסף, והרבה, היא התכלית החשובה ביותר, שכל השאר מתגמדות ביחס אליה. זוהי השקפת עולם חומרנית, חייתית, חסרת ערך רוחני, אשר הולידה את המשטרים האפלים בהיסטוריה. גדולי ישראל, לעומת זאת, עם המטען התורני אותו רכשו במשך השנים, מעמידים סולם ערכים אחר, וזהו סולם הערכים, אשר רק באמצעותו ניתן להעמיד כאן אומה גאה במורשתה, בוטחת בצדקת דרכה, דבקה בארצה ונאמנה למדינתה.

כאשר אלו הדוגלים באותו סולם ערכים ירכיבו את תכנית לימודי הליבה, היא תראה אחרת לגמרי מכפי שהיא נראית היום. אנחנו נדאג לייצר יהודים נאמנים, יהודים שמבינים את משמעות היותם יהודים, הנאמנים לתורה ולמצוות, לעם ולארץ. בנוסף לכך, הם יהיו בעלי חסד, אוהבים זה לזה, בעלי רגישות חברתית ומידות נעלות. ובנוסף לכך, גם יהיו בעלי יכולת להתפרנס בכבוד, איש איש לפי נטייתו וכישוריו. כאשר תכנית הליבה תהיה אכן כזאת, שתבטיח את קיום האומה ושגשוגה, אז יצטרכו כל המלהגים והמשמיצים את הציבור החרדי להשיב על השאלה – האם אתם עומדים ביעדי הליבה? או שמא צריך לקצץ בתקציבים שלכם? האם כמות השמאלנים שונאי ישראל שיוצאת מבתי-הספר שלכם אינה מצריכה בדק-בית רציני? האם הניכור לתורה ולאמונה אינם מחייבים סנקציות חריפות כנגד אותם מוסדות? שאלות נוקבות אלו, ורבות כיוצא בהן, חייבות להשאל, והגיע הזמן שהנציגות החרדית תשאל אותן, במקום לגמגם ולהתנצל על כך, שאיננו מוכנים לקבל את סולם הערכים החילוני, אשר הוליד רקבון מוסרי, פשע, סמים, אלימות ובגידה בעם, בארץ ובמדינה.

בסופו של דבר, זו השאלה היסודית שעומדת כאן למבחן, ולצערי הרב, אף אחד לא שואל אותה. מקבלים כנתון מובן מאליו, שתוכן הליבה נקבע על-ידי כופרים שהכסף הוא חזות הכל בעיניהם, ואז מתחילים לדון. לא! אסור לקבל זאת! בואו נדון על הליבה! בואו נדון על התוכן הפנימי! בואו נעמיד את תורת ה' מול התרבות המערבית על שלל מרכיביה, ונוכיח לעולם כולו, כי תורתנו הקדושה – אותה תורה שנתנה לפני מעל 3,000 שנה – היא ורק היא המפתח לחיים מלאים של אומה חזקה, בטוחה, מוגנת ומשגשגת.