יותר מחצי שנה לאחר הפיגוע, דובר צה"ל הודיע בחגיגיות שאלוף פיקוד המרכז הוציא צווי החרמה והריסה לדירותם של המחבלים ג'מאל אבו הניה שרצח יחד עם נוספים את אמנון מוכתר הי"ד בקלקיליה, והאיל דיף אללה, שרצח את סמ"ר גדעון הנגלהל הי"ד בגבעת אסף.
לפני יותר מחצי שנה, נרצח אמנון מוכתר הי"ד תושב פתח תקווה בשנות ה-60 לחייו ברחוב הראשי בעיר קלקיליה. על פי הפרסומים, מוכתר נכנס לעיר לקניות, וזוהה על ידי הערבים כיהודי. לאחר מרדף קצר הוא נורה למוות ורכבו הוצת.
למרות הדיווח על כך שיש יהודי שנורה בראשו בתוך העיר, כוחות הביטחון לא נכנסו לחלץ אותו, אלא תיאמו עם "מנגונני הביטחון" הפלסטיניים את פינויו של מוכתר לבית חולים בעיר, ולאחר מכן הוא הובא אל מחסום של צה"ל, שם נקבע מותו לאחר דקות ספורות של נסיונות החייאה. רק לאחר זמן רב נכנסו כוחות צה"ל לעיר כדי לחקור את האירוע, ובהתחלה גם פורסם שיכול להיות שהרקע לאירוע פלילי.
כעת, אלוף הפיקוד הוציא צו הריסה לביתו של ג'מאל אבו הניה, אחד המחבלים שהשתתפו ברצח. למרות שהריסת בתי מחבלים היא אחד מכלי ההרתעה היחידים והמשמעותיים שצה"ל משתמש בהם, העיכוב הממושך בהריסה מפחית את יעילות הכלי.
חשוב להדגיש כי הריסת הבתים צפויה עוד להתעכב זמן רב, בגלל עתירות של ארגוני שמאל שמוגשות על כל מקרה כזה.
כך העיכוב של צה"ל מקבל משמעות חמורה יותר, בידיעה שיש עוד עיכוב לאחר הוצאת הצו על ידי האלוף.
אחד הגורמים העיקריים שמעכבים את הריסת בתי המחבלים הוא הימשכות ההליך. לאחר שמחבל מבצע פיגוע מתחילה המדינה בסדרת פעולות בירוקרטיות ארוכות שבסופן יוכל צה"ל להרוס את הבית. אלא שבג"ץ בשורת פסיקות התווה מדיניות וכיוון את הרשויות לסדרת בדיקות וחוות דעת בכדי שבסופו של יום ההריסה תעבור את אישורו. אולי.
כיום כל בית של מחבל שנהרס עובר תהליך ארוך שכולל: מיפוי הבית, הליך שבדרך כלל מתרחש בסמוך יחסית לפיגוע. לאחר מכן יש לספק חוות דעת הנדסית, חוות דעת משפטית ממשרד המשפטים, חוות דעת של השב"כ ורק לאחר כל זאת, ניתן להוציא הודעה על כוונה להרוס ולהחרים את הבית.
בתיהם של המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני בתחנת הדלק בעלי עדיין עומדים על תילם בכפר המרצחים עוריף. ההליך המשפטי תקוע בנקודה הזו כרגע. בימים האחרונים, מעל חודשיים מהפיגוע, התקבלה הודעה על כוונת צה"ל להרוס ולהחרים את הבתים.
אלא שכאן ההליך עוד רחוק מסיומו.
בשלב זה משפחת המחבל יכולה להגיש השגה כנגד הכוונה להרוס את הבית. לאחר שההשגה תיבחן בידי הגורמים המשפטיים בפיקוד מרכז ותידחה יתאפשר להוציא את צו ההריסה. אז כמובן פתוחה הדרך לעתירה לבג"ץ.
עתירה זו לבג"ץ ממומנת ברוב המקרים על ידי ממשלות זרות באמצעות "המוקד להגנת הפרט", ארגון שמאל קיצוני שלקח על עצמו את ההגנה על זכויות מחבלים.
בשלב זה מתחיל לבחון בג"ץ שורת פרמטרים כמו זיקת המחבל לבית, מידת התמיכה של משפחתו בפיגוע, האם הבית הינו חלק מבניין ועוד ועוד. השופטים שסוברים כי יש לבטל את אפשרות הריסת הבתים מערימים בכל פעם קשיים נוספים ועורכי הדין של המוקד להגנת הפרט שולפים בכל פעם שפן מהכובע.
רק לאחר שבג"ץ מאשר את ההריסה ודוחה את העתירה, יוכלו כוחות צה"ל או המשטרה לבצע את הריסת הבית. שלב זה מתבצע לפי סדר העדיפויות של פיקוד מרכז, אוגדת איו"ש והחטיבות המרחביות.
דו"ח מיוחד שהוציאה תנועת "אם תרצו" בסוף חודש יולי 2023, נותן סקירה מקיפה של מצב הריסות בתי המחבלים באותה תקופה. על פי הדו"ח, מתחילת שנת 2023 ועד סוף חודש יולי נהרס בסך הכל בית אחד, ביתו של המחבל מועתז חוואג'ה שרצח את אור אשכר בפיגוע בדיזינגוף. ביתו של המחבל נהרס לאחר 79 ימים, לאחר שעתירה שהוגשה על ידי דודו של המחבל הארור נדחתה בבג"ץ.
על פי הדו"ח ממוצע הזמן בין הפיגוע לבין ביצוע צו ההריסה הוא 138 ימים, דבר שעל פי כל הגורמים הצבאיים וגם על פי פסקי בג"ץ פוגע באופן חד משמעי ביעילות של ההרתעה.
יש לציין כי ברבים מהמקרים בג"ץ מתיר להרוס רק חלק מהבית - קומה או חדר ולא את כל בית המחבל, דבר שמוריד את אפקט ההרתעה. במקרה של בניין דירות נהרסים רק חלק מהקירות הפנימיים והחיצוניים, דבר שמאפשר שיפוץ מהיר ומשווה לעיתים מראה של פתיחת ויטרינה בסלון ולא של הריסת בית שאמורה להרתיע.
הזמנים האלו לא השתפרו באופן משמעותי, למרות כל מה שקרה מאז 2023.
עוד בעיה שצריכה מענה היא השמשה מחדש של הבתים. כך למשל ביתו של מועתז חוואג'ה הפך לאולם אירועים ומסעדה בה מבלים תושבי נעלין.
ביתו של יונס הילאן, המחבל שרצח את שלום סופר בכפר פונדוק, אמנם נהרס אך מיד התחילה משפחת המחבל בבניה מחדש. הרשות הפלסטינית מעורבת בבנייה מחדש של בתי מחבלים ומתגאה בזה.
גם לאחר הפיגוע בעלי התגייסה מועצת כפר המחבלים עוריף למצוא מקום מגורים חדש למשפחת המחבלים והעמידה לרשותם מבנה של העיריה.
בדו"ח ממליצה תנועת "אם תרצו" לקצר משמעותית את ההליכים במספר צעדים, בניהם צמצום הזמן שבו ניתן למשפחה לערער על הצו הראשוני, צמצום הזמן בו ניתן לעתור לבג"ץ וגם צמצום הזמן עד למתן פסק דין סופי. בנוסף מוצע לאסור על ארגונים שעיקר מימונם מגיע מארגונים זרים להשתתף בעתירה בעקיפין או במישרין.
בנתיים בצה"ל, בשב"כ, במשרד המשפטים ובבג"ץ מגלגלים את הכדור מאחד לשני. בשטח ההרתעה שחוקה מאי פעם ולוויות של יהודים הפכו לשגרה כואבת.
