לאחר שארגוני השמאל הקיצוני עתרו לבג"ץ בדרישה מחודשת להוציא צו ביניים בעתירה להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, והממשלה הודיעה על הפסקת הכנסת הסיוע עם תום שלב א' של עסקת החטופים, שופטי בג"ץ עמית סולברג ומינץ לא דחו על הסף את העתירה והורו למדינה להחזיר תשובה בתוך שבוע. תגובת בג"ץ עוררה זעם רב בימין על כך שבג"ץ שוב מתערב בהחלטות ביטחוניות.
גם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר תקף את בג"ץ, אבל גם את הממשלה שמפחדת להתמודד עם בג"ץ: "בג"ץ שוב דוחף את ידיו למקומות שאין לו בהם שום סמכות ושום אחריות. במקום לדחות על הסף עתירה שערורייתית שמשחקת לידיו של חמאס ופוגעת ישירות בביטחון ישראל, הוא בוחר לעכב, לגרור, ולתת לחמאס חמצן. כך נראית הרפיסות של ממשלת ימין שמפחדת להתמודד עם מערכת המשפט. כך נראה אובדן המשילות. חובתנו להפסיק את ההתערבות המסוכנת הזו ולהחזיר את הביטחון לידי הממשלה שנבחרה על ידי העם" - כך אמר בן גביר.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי באינסטגרם>>
אלא שכמו שאומר בן גביר, קצת פחות תשומת לב הוקדשה לשאלה הדרמטית מה תהיה תגובת המדינה. כאשר פנינו בקול היהודי למשרד ראש הממשלה הם התחמקו מתגובה חד משמעית והסתפקו באמירה: "ישראל לא תאפשר את המשך הפסקת האש בתנאים של שלב א׳ - כל עוד חמאס לא ישחרר חטופים." כזכור בעתירה שהוגשה ע"י אותם ארגונים בתחילת המלחמה השיבה המדינה לבג"ץ כי "מדינת ישראל פועלת במגוון דרכים ומשקיעה מאמץ רב לצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה כתוצאה מהמלחמה, בתוך כך, כוחות צה"ל עשו ועושים במהלך הלחמה מאמצים כבירים לאפשר לארגוני סיוע ולקהילה הבינלאומית להכניס סיוע הומניטרי רב לשטחי רצועת עזה".
האם נראה הפעם שינוי משמעותי ואמירה חד משמעית של המדינה נגד הכנסת הסיוע לאויב או ששוב נקבל ניסוח מעומעם או גרוע מכך הצהרה כי הממשלה מחוייבת להמשך הכנסת הסיוע?
