הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן, הגיש היום (ב') ליו"ר הכנסת את הדו"ח ה-17 של הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון.
הממונה על השכר והסכמי עבודה אמר עם הגשת הדו"ח כי "הדו"ח החדשני שאנו מגישים היום לכנסת מאפשר שימוש בנתונים המוצגים בו כמכשיר לעיצוב מדיניות השכר של כלל המגזר הציבורי.
מאגר המידע ממנו נבנה הדו"ח הפך למקור חיוני לבדיקות שכר, סימולציות ומעקב אחר התפתחות המשאב האנושי, במגזר הציבורי בכלל ובשירות המדינה בפרט.
אלה משמשים את האגף בהגשמת ייעודו. פערי השכר בשירות המדינה, נמוכים משמעותית מפערי השכר בכלל המשק. אגף השכר והסכמי עבודה פועל לצמצום פערי השכר הלא מוצדקים במגזר הציבורי, לרבות אלו המגדריים, המגזריים ואלו שבין עובדים ותיקים לצעירים".
לראשונה מוצגים הגופים הממשלתיים בחלוקה לארבע מערכות: משרדי הממשלה, מערכת הבריאות הממשלתית, מערכת החינוך הממשלתית ומערכת הביטחון.
חלוקה התורמת להגברת השקיפות לציבור בה משרד האוצר רואה ערך חשוב בכלל, ובדו"ח הממונה על השכר בפרט. אגף השכר והסכמי עבודה מקפיד לעדכן ולפרסם את מבנה הדו"ח מדי שנה, תוך מתן דגש על כמות המידע המוצג ואופן הנגשתו לציבור, זאת מתוך אמונה שהגברת השקיפות מסייעת בקידום וייעול המגזר הציבורי כולו.
חלוקה זו אף מקנה אפשרויות רבות ומגוונות לניתוחי המשך והשוואות שונות המשכללות ותומכות בצעדי מדיניות שכר במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה בכלל, ובמערכות השונות בפרט.
| כמה עלו העובדים למדינה בשנה החולפת?
היקף ההוצאה בגין שכר עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים ומערכת החינוך הממשלתית לשנת 2017 עמד על כ-38.9 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-32.2 מיליארד ש"ח בגין שכר המשולם ישירות לעובדים ו-6.7 מיליארד ש''ח עלויות מעסיק.
השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק. בשנת 2017, השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על 16,301 ש"ח, במערכת הבריאות הממשלתית 18,633 ש"ח, במערכת החינוך הממשלתית 13,223 ש"ח ובגופי הביטחון 16,934 ש"ח. מאידך, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על 10,109 ש"ח.
בעשור האחרון השכר לעובד במשרדי הממשלה עלה במונחים ריאליים ב-21%, במערכת הבריאות הממשלתית ב-31% בעוד השכר הממוצע במשק עלה ב-11% במהלך תקופה זו.
בהמשך למגמה בעשור האחרון, פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם אך נותרו גבוהים גם בשנת 2017. פערי השכר בין גברים לנשים בשנת 2017 עמדו על 15% במשרדי הממשלה, 28% במערכת הבריאות הממשלתית, 9% במערכת בחינוך הממשלתית ו-21% בגופי הביטחון. על פי נתוני הלמ"ס פערי השכר בכלל המשק עמדו בשנת 2017 על 31%.
עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק החציוני והממוצע בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק החציוני במקום העבודה בכלל המשק.
בממוצע, כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל. אחוז השעות שדווחו כעבודה הוא רק כ-78% משעות התקן החודשיות.
| מערכת הבריאות הממשלתית
השכר בדירוג הרופאים הינו הגבוה ביותר בכל מערכת הבריאות ועמד בשנת 2017 על 37,187 ש"ח בממוצע למשרה מלאה, בפער משמעותי משאר הדירוגים. כשבוחנים את השכר לשעת עבודה בפועל, שכר הרופאים המומחים גבוה מיתר הדירוגים בפער משמעותי.
בעשור האחרון, שכר הרופאים עלה בשיעור של 59% במונחים נומינליים ו-42% במחירים קבועים. זוהי העלייה הגבוהה ביותר מבין כל הדירוגים במערכת הבריאות. גם בדירוג האחים והאחיות נרשם גידול גבוה במיוחד והוא עלה ב-47% במונחים נומינליים בעשור האחרון.
|פנסיה
בשנת 2011 חלה נקודת המפנה ממנה והלאה רוב העובדים בשירות המדינה היו בעלי הסדר של פנסיה צוברת. נכון לשנת 2017, 68% מהעובדים הם בעלי הסדר של פנסיה צוברת.
מאז המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת אחוז השכר המבוטח עלה, כך שכיום קרוב ל-100% משכר העובדים בשירות המדינה מבוטח פנסיונית.
לעובדים בעלי פנסיה תקציבית בשירות המדינה, הקצבה התקציבית מהווה בממוצע כ-46% מהשכר בשנה שקדמה לפרישה. בגין רכיבי השכר שאינם כלולים בחישוב הגמלה התקציבית העובד והמעסיק מפרישים לקופת גמל. הסכומים שנצברים בקופת הגמל מעלים את יחס התחלופה ל-48% בממוצע.
יחס התחלופה המחושב לפי השכר נטו להכנסה מגמלה פנסיונית וקצבת זקנה הוא 77%.
| חיים בדרכים
עובדי מדינה נוסעים בממוצע 24 קילומטרים לעבודה. על פי אומדן האגף, ממוצע זמן הנסיעה ברכב פרטי הוא 35 דקות לעומת 51 דקות בתחבורה ציבורית.
בנסיעה ברכב פרטי, פקקים מאריכים את זמן הנסיעה בממוצע ב-30%. בשעות העומס, נסיעה בתחבורה ציבורית מאריכה את זמן הנסיעה ב-46% לעומת הנסיעה ברכב פרטי.
עבור חלק לא מבוטל מעובדי שירות המדינה, מעבר לתחבורה ציבורית לא יגרור תוספת זמן משמעותית. לכן, כדאי לבחון תמרוץ לנסיעה בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי לאוכלוסייה זו.
| מערכת החינוך הממשלתית
שכר המורים בישראל איננו נמוך בהשוואה בינלאומית. שכר המורים, ביחס לשכר עובדים בעלי השכלה על תיכונית במשרה מלאה, גבוה מממוצע מדינות ה-OECD. ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים.
מורים רבים מועסקים בחלקיות משרה, בעיקר בתחילת דרכו.
