לצד האווירה המרוממת של שמחת פורים מדי שנה ושנה, ישנן לא מעט הלכות הקשורות למצוות השונות של היום, אליהן יש להתכונן גם כן.
השנה, יום פורים דפרזים, ט"ו לחודש, יוצא ביום שישי, מה שמעורר שאלות רבות באשר לאופן הקיום של סעודת הפורים בצהרי היום. כמובן שמי שמקיים את הסעודה בבוקר אין בכך כל שוני מסעודת פורים של כל שנה, אבל מי שמעוניין לקיים את הסעודה אחר הצהריים צריך לדעת איך לנהוג - מתי להתפלל מנחה וערבית של ליל שבת? איך ומתי לעשות קידוש של שבת? האם מזכירים בברכת המזון 'רצה' ו'על הניסים', את שניהם, או אחד מהם? ועוד ועוד.
בהלכה, הסוגיה המרכזית הנידונית כאן נקראת "פורס מפה ומקדש", המתייחסת למי שסועד לפני כניסת השבת וממשיך את סעודתו עד לאחר השקיעה, אל תוך ליל שבת. אך ישנן גם שאלות נוספות הקשורות בקיום הסעודה בשעות הללו.
הנה סיכום ההלכות בקיצור נמרץ, כפי שכתב הרב שי דאום:
1. לכתחילה יש להתפלל מנחה לפני הסעודה.
2. ראוי להתחיל את סעודת פורים קודם זמן מנחה קטנה [שעה עשירית, בערך 16:19), ומעיקר הדין יכול להתחיל את הסעודה גם לאחר מכן. ובודאי שאם לא סעד סעודת פורים כלל חייב לסעוד אף סמוך לשקיעה.
3. כאשר מגיע זמן הדלקת נרות, על הנשים להדליק נרות, ומשעה זו אסורות לאכול ולשתות.
4. על הנוכחים להקפיד לא לקבל שבת בדיבור מבעוד יום, אלא רק לפני השקיעה ממש [מכיוון שמרגע קבלת שבת אסורים באכילה ובשתייה עד אחרי קידוש].
5. קודם השקיעה, יש להפסיק את הסעודה (ולא לברך ברכת המזון) ולקבל את השבת. יש שנוהגים להתפלל מזמורי קבלת שבת כנהוג.
6. יש שנהגו להתפלל ערבית בשלב זה וניתן גם ללכת לבית הכנסת ולהתפלל, במקרה כזה ראוי שחלק מהנוכחים ישארו במקום הסעודה, כגון נשים.
7. קיימת עדיפות להתפלל בסוף הסעודה.
8. לאחר קבלת שבת, יש לנקות את השולחן מלכלוכים ושאריות האוכל, יש לכסות את כל החלות שישנן על השולחן, ולהביא לחם משנה ולכסותם. מן הראוי לכסות את כל השולחן אם אכן זה אפשרי (פמ"ג שם, א"א ז').
9. קידוש - אם שתה יין בסעודת פורים, אינו יכול לברך הגפן, אלא רק את פסוקי 'ויכולו' וברכת 'מקדש השבת'. ואם [ח"ו] יש משתתף שלא שתה יין – יקדש הוא, או לחילופין המקדש (ששתה יין) יכוון להוציאו ידי חובה, והוא (זה שלא שתה) ישתה את יין הקידוש.
10. לאחר הקידוש, יש לבצוע על לחם משנה, ומכיון שממשיך את סעודתו אין צורך בנטילת ידים ולא בברכת המוציא. על כל המשתתפים לטעום מהלחם משנה בשביל לצאת ידי חובתם. גם במקרה הזה, קיימת עדיפות באם יש מי שלא אכל לחם עד כה, שהוא יבצע על החלות ויברך.
11. יש להקפיד בסעודת שבת לאכול תבשילים לכבוד שבת (ביאור הלכה רמ"ט,ב ד"ה מותר), ולכל הפחות כזית (ובעדיפות- כביצה) לחם לאחר צאת הכוכבים.
12. בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון, בברכת המזון יש לומר 'רצה''. ביחס ל'על הניסים', ישנה מחלוקת אחרונים האם לאומרו, ולמעשה נהגו כן לאמרו.
