לא במיתולוגיה סינית עסקינן, כי אם בשנה העברית הבאה עלינו לטובה. לוח השנה הסיני המורכב ממחזוריות של שתים עשרה שנים המאופיינות בחיות שונות, משפיע אקלים )...
להמשך קריאה >>הם באים לכבד את שמעון פרס ע"ה. כל מנהיגי תבל עולים לירושלים ערב ראש השנה תשע"ז. לזה קוראים חזרה גנרלית, לפני הטקס הגדול של "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכ)...
להמשך קריאה >>בשני כתובים דומים בשיר השירים מספרת הרעיה על עצמה ועל יחסיה עם דודה. תחילה היא אומרת "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים". אך בכתוב אחר היא אומרת, "דודי)...
להמשך קריאה >>חמישה עשר לחודש האחד עשר הוא חודש שבט, וחמישה עשר לחודש החמישי הוא חודש אב, הם אותו תאריך המתפצל לשני חלקי השנה החורפי והקיצי. זה בא ארבעים וחמישה ימי)...
להמשך קריאה >>טמנו אותו. הרב חנוך בן פזי היה המחנך. היה לו ראש של חינוך עשרים וארבע שעות ביממה. נועם ועדינות של הליכות ושל דיבור, העצימו את השפעתו על הנוער. היכולות)...
להמשך קריאה >>על הכתוב: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו" (שיר השירים ה), נדרש כך: "אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: וְכִי מַה טִּיבוֹ שֶׁל חו)...
להמשך קריאה >>עובר קו מחבר, לא רק בשם, כי אם בחשיבה. ראשיתה של עצמונה בחולות סיני בפתחת רפיח. הקמתו של היישוב באה לאחר דיבורים של מרגלים, על עז העם היושב בסיני, ולא)...
להמשך קריאה >>'נשים מבכות את התמוז' הם דברי הנביא יחזקאל (ח) על הנשים העובדות עבודה זרה בירושלים של שלהי בית ראשון. נשים שלא עבדו לעגל בתמוז, מבכות את האליל ומרבות )...
להמשך קריאה >>לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים / וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך / אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ, כתב רבי יהודה הלוי בשירו 'ציון הלא תשאלי'. הגוף שלו )...
להמשך קריאה >>כל בר בי רב מכיר את המנורה המצוירת של פרק ס"ז בתהילים: 'למנצח בנגינות מזמור שיר'. היא נאמרת בכל יום, כמה פעמים ביום, במיוחד בספירת העומר, תלויה בבתי ה)...
להמשך קריאה >>חג המצות של שנת תר"פ, היה זהה לחג המצות תשע"ו. גם הוא חל בשבת, ראשון בשבוע היה ראשון של חול המועד, ושביעי של פסח חל ביום שישי. אלא שהבדלים נשכחים מפרי)...
להמשך קריאה >>