שלומי דביר יושב במאסר כבר 10 שנים על חלקו בפרשת מחתרת בת עין. במסגרת המאסר זכאים האסירים להשלמת תעודת בגרות וללימודים אקדמאיים באוניברסיטה הפתוחה. לכלא מגיעים מרצים המלמדים את האסירים לקראת תואר ראשון ושני. כידוע רבים מהמחבלים הערבים רכשו תארים במהלך שהותם בכלא הישראלי, בניהם מרוואן ברגותי ימ"ש שסיים דוקטורט וסמיר קונטאר ימ"ש שסיים תואר ראשון. לפני כחודש הגיש שלומי דביר לשב"ס בקשה ללמוד לתואר ראשון. תאריך סגירת ההרשמה ללימודים היה ביום ג' השבוע (ט"ז אב). התשובה התמהמהה ולא עזרו כל המכתבים והטלפונים להנהלת השב"ס. ככל שהתקרב זמן סגירת הרישום כך תכפו פניותיו של שלומי בבקשה לקבלת תשובה. יומיים לפני סגירת ההרשמה התערב בנושא ח"כ מיכאל בן ארי ואכן, שעתיים בלבד (!) לפני סגירת ההרשמה הגיעה תשובה חיובית מהשב"ס, אלא ששלומי לא הספיק להירשם בזמן הקצר. בעקבות התערבותו של ח"כ בן ארי ניתנה לשלומי האפשרות להירשם במשך שלושה ימים נוספים. גם כעת המשיכו בשב"ס להערים בעיות וקשיים על שלומי: האישור היה בתנאי ששלומי יחתום על כך שהוא מוותר על זכותו ללמוד בשיעורים של המרצים שמגיעים לכלא, ולהתחיב לערוך את הבחינות בתוך האגף שבו הוא מוחזק ולא במקום המרכזי בו מתקיימים המבחנים. ומדוע? כל זאת כדי למנוע כביכול חיכוך בינו לבין אסירים ערבים שלומדים גם הם לקראת תואר. יש לציין כי קצינת החינוך של האגף אמרה לשלומי כי התשובה התעכבה לחינם, ולא הייתה כל בעיה לנציב שב"ס לאשר את הבקשה בתוך מס' ימים. חשוב להדגיש שכיום השב"ס והשב"כ ממשיכים להתנכל לשלומי ושאר האסירים היהודיים הלאומיים והם מנועים מלצאת לחופשות וכן נאסר עליהם לצאת מהאגף בו הם כלואים ולהשתתף בפעילויות בכלא. בנוסף, השב"ס לא מאפשר לילדיהם של האסירים היהודיים הלאומיים להשתתף בפרויקט פר"ח שבו משתתפים כל ילדי האסירים. בסוכות תחגוג בתו של שלומי בת מצווה וכרגע מתנהלים דיונים בבקשתו של שלומי להשתתף בחגיגות. הדיונים בעניין נדחו מס' פעמים מאחר והשב"כ עדיין לא גיבש את עמדתו בנושא. לפני כשבועיים התקיים דיון בעתירתם של ילדי משפחת דברים בדרישה לביקורים פתוחים. בג"ץ דחה את העתירה.
